דרך חוקיך קלז

לא זכתה תחזור לעפרה עכ"ל. ומהר"ם כ' טמ"ז לצרף עם קדוש מפסולת ויהי' שלום בין איש לאשתו וזווג תחתון רומז לזווג עליון כי בועליך עושיך ה' צבאות ועפר ומים רומז שאם לא נטמאת נעשית בר"י חדשה כבריאות עולם שגבל עפר ומים וברא אדם ואם נטמאת היא ככלי חרס הנשבר ואין לה תקנה עכ"ד. וי"ל מ"ז באות ך עפמ"ש בפרד"ס ך' רומז כף זכות כף חוב של מאזנים ומכריע לכאן ולכאן כפי אשר חטא והעוה וכפי הזכות ע"ש ורומז מצות בדיקות הסוטה אם חטאה או אם היא נקיה ונזרעה זרעת כן יהי' כ"ף מאזנים פשוטת לעטת ומכריע עליה חוב או זכות. ועוי"ל עפמ"ש בזהר בהקדמה כ בה אשתמע כלה ונחרצה וכ' שם בעט"צ כ רומז כתר דבריאה שהוא מצד החשך והשמאל וכד דאין עילת העילות אתמר בי' ואין מידי מציל. וזהו רומז מצות בדיקות סוטה ואם נטמאה נעשה בה כלה ונחרצה ואם נקתה הרי כ רומז כסא כבוד ששם חקוק דמות יעקב שנאמר בו אותך לא אעשה כלה ומכריע כ"ף זכות לחיים עד"ש בסי"ל המליך כ בחיים. ונרמז מ"ש מהר"ם הנ"ל וזיוג תחתון רומז לזיוג עליון כביכול ע"ש. יש לומר בחיל ורעדה באות ך רומז זיוג עליון עד"ש פע"ח שער נפילת אפים ך רומז זיוג או"א הנרמז בא וו"י סוד הויה אהיה בשילוב ע"ש. והנה זיוג זה נמשך ממזלא כביכול ע"ש. לכן אם היא נקיה ונזרעת זרע כי נתעורר עלית ממזלא עילאה כביכול הנרמז בך' פשוטה זווג עליון אשר משם חיי בני מזוני לכן נשתנה עוד למעליותא ע"י הבדיקה. ובזה יונח דיקשה מדוע תזכה עוד ביותר מקדם הלא עשתה שלא כדת במה שנסתרה. אמנם ע"י הבדיקה הזאת נתעורר עלי' מזל עליון אשר שם לאו בזכות תליא וזכתה להבנות עם זרע קודש בני אל חי וכ' עוד מהר"ם הנ"ל עפר ומים רומז שאם לא נטמאת נעשית ברי' חדשה כו'. וי"ל בזה דהנה שם י"ה הוא באיש ואשה המתנהגים בקדושה ואם להיפוך נשאר א"ש וא"ש כנודע. והנה יסוד המים הוא נגד י' מן הוי"ת ב"ת כמ"ש בע"ח שער טנת"א ושער אבי"ע ועפר הוא ה הרי י"ה וי"ל דעפר הזה מקרקע המשכן הוא בסוד ה' ראשנה שכן משכן הוא ה' ראשנה והוא ארץ עליונה ועיין באוה"ח לכן רומזים מים עפר לשם י"ת שהוא ג"כ זיוג עליון כביכול לכן נעשית בריה חדשה כי זיוג זה בא ממזלא כנ"ל לכן נשתנה למעליותא דאם היתה עקרה נפקדת ואם ילדה בצער יולדות בנחת כמשארז"ל. כי נגה עליה קדושת יחוד עליון ע"י מים ועפר ממקדש ה': שסז ע שלא לתת שמן במנחת סוטה שנאמר לא יצוק עליה שמן. בחי' כ' אמרז"ל כדי שלא יהא קרבנה מהודר כי שמן קרוי אור והיא עשתה בחשך גם כי שמן עליון על כל המשקים והסוטה שקלקלה יסירה מגבירה ובשפל תשב וזה גם טעם לבונה עכ"ד. ויש לרמוז באות ע הרומז עין השגחה לשלם לה מדת כנ"מ להושיבה בחשך ולא תארנה עי"ן שלה בשמן שהוא אור עי"ן הרואה ושלא יהיה קרבנה מהודר בחי' עושר רק בשפלות ועוני הנרמז ג"כ באות ע' הרומז ענ"י ויען שעשתה במחשך מעשית ועשתה עי"ן שלמעלה כאינו רואה ישולם לה עי"ן ענ"י תחת עין. ועוד נרמז עפמ"ש בסה"ק שגרמת פירוד בין שמן וקטרת שהם מאור העליון בסוד שמן ושכינתא תתאה סוד קטרת שכינתא עילאה ושכינתא תתאה והם שמ"ן ולבונ"ה. כי לבונה הוא מובחר ועיקר הקטרת לכן לא יושם שמן ולבונה במנחתה עכ"ל, ויש לרמוז באות ע הרומז עון כמ"ש בזוה"ק. והנה עון מלא כזה עי"ן וי"ו נו"ן גי' חר"ן רומז בחי' דינים וחרון אף הרומז מספד ג' אלקים בסוד הקטנות בהעדר היחוד הנ"ל: שסט ב בל יושם לבונה במנחת סוטה שנאמר ולא יתן עליה לבונה. רש"י ז"ל מביא מדרש רז"ל לפי שסרה מדרך אומותינו גבעת הלבונה ונרמז באות ב הרומז על אמותינו אשר בנו בי"ת ישראל בית אהרן בית הלוי והם בחי' חכמות נשים בנתה בית"ה אך אשת כסילית אולת בידית תהרסנה לכן הסוטה זו שהחריבה ביתה לזנות תחת אישה שהם ביחד היו בי"ת והיא הפרידה ביתה לאהוב זרים לכן בל תתהדר מנחתה בלבונה הרומז על אור מקיף שהוא בחי' בית המקיף מסביב כמ"ש בכוונת קטורת ותשאר חוץ לבי"ת כי בית רומז מספר בקוד"ש. ומהר"ם כ' לבונה רומז אם יהי' חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ור"ל לכן לא יושם לבונה במנחתה הרומז כפרת עון מלובן עליון ואין מהראוי לעורר עליה הלבנינות הזה. ועוד י"ל ב צורתה דו שרומז ד"ו פרצופין שהם איש ואשה בקודש והיא סטה מביתה והפרידה בין ד"ו הנ"ל ופגמה גדר עולם הנרמז ג"כ באות ב' וגרמה פירוד בין ד"ו תרומת כביכול למעלה בקודש הוי"ה אד"נ ב"ה יחוד זו"נ והוא סוד הוי"ה בהיכ"ל גי' לבונ"ה כמ"ש בכוונת הקטורת על לבונה זכת לכן בל יושם במנחתה לבונה והבן וה' יכפר: