דרך חוקיך קלו

ומסיים לשון רבים ותתוודו להורות דגם חטאת יחיד חטאת הקהל הוא מצד הערבות ומצד נשמתן אחת היא לאמה ועכ"פ החוטא עונו ישא לכן כתב אח"כ והשיב את אשמו בראשו ובפרט ע"פ הגלגול צריכים להתוודות על כל החטאים אולי חטא בגלגול הקודם עכ"ד. והרדב"ז כ' ארז"ל עיקר תשובה היא חרטה ועזיבת החטא וודוי פה וא"ת בשלמא חרטה ועזיבה ניחא אבל ודוי מהו פעולתה אמנם הדבור עושה רושם תמיד לטוב ולהיפוך כי המלאכים מליצי יושר לוקחין הדבור ומעלים לפני הש"י ואומרים הרי פלוני התודה על חטאיו ואמר נחמתי כי עשיתים ואף שהכל גלוי לפניו מ"מ רוצה שיליצו עליו טובה עכ"ד. והנה חרטה היא הכנעה בלב ושפלות רוח על הרעה אשר עשה ועזיבת הוא קבלת קדושה וטהרה עליו מהיום והלאה והודוי פה הוא הוצאות מחשבתו לפועל על החרטה ועזיבה שהוא הכנעה וקבלת עול מלכות שמים לכן נכללו כולם בודוי פה לכן בתורה לא נאמר רק והתוד"ו והוא מטעם הנ"ל כי הודוי הוא כניעת הלב שעשה כן וכן כי אם יתוודה שלא בהכנעה וחרטה הוא עז פנים ומורד באדוניו ח"ו לומר שעשה שלא כרצונו. וזהו הוודוי בפה שיעיד עליו היודע תעלומות שלא ישוב לכסלה ח"ו מגודל החרטה ועזיבה בלב ונרמז באות ת הרומז תשובה כמ"ש באודר"ע. ועוד בפרטות ת צורתה ב' דלתין כמ"ש בב"ש ורמז להכנעה ביותר כמו דלי דלית עני המבקש בפתח. ועוד רומז ת חותם ואות אמת והוא הקבלה להבא שלא ישוב לכסלה עד"ש שיתו לבכם למסילה הציבו לכם ציונים והוא ע"ד והתוית תיו. ועוד יש לרמוז עפמ"ש באודר"ע ת' א"ת ת"ו אלא תאו זהו תאותו של ב"ד שמתאוה בכל יום לכל דבר ולא עוד אלא שנפשו דאבה לתאוה אל ה' שנאמר גרסה נפשי לתאבה אל ה' הרי רומז תשובה על תאוות רעות שמתאוה ואח"כ מתאוה אל ה' ועושה תשובה. ועוד נרמז עפמ"ש בזו"ח א' נחתא לגבי ת' לאמשכא לגבי' כי ת' רומז על הרחקות מאוד מאור א"ס ב"ה ואשר הוא משוקע בתאות עוה"ז והבלי החטאים והעונות. ואם עושה תשובה ומתנחם אז הקב"ה אלף עולם כביכול משפיל עצמו אל מדרגה שלו כדי להעלות אותו מעמקי הקליפות עד מדרגה עליונה בחי' א' ונעשה ת תחי' עד"ש והשיבו וחיו בסוד א' חכמה המחיה בעלי' ויש לרמוז תשובה תשוב ה כמ"ש בסה"ק וזה מ"ש וחמישיתו יוסף עליו רומז על ה שהוא חמישיתו להעלות ה' בסוד תשובה תשוב ה והוא לאקמא שכינתא מעפרא דהיא ה תתאה והוא נקראת ב"ת כמ"ש לא זז מחבבה עד שקראה בתי ולפעמים נעשה מן ה' ת' כידוע למדקדקים והוא כאשר ירדה ה' למדרגה תחתונה כמו בתיבת שפחתי אמתי כי ת רומז מדרגה אחרונה בסוד רגליה יורדות ת תמו"ת ב"מ וע"י תשובה תשוב ה' למקומה למעלה ונרמז זה באות ת מן ובת"ך בחי' ב"ת להעלותה כנ"ל לתי"ו תחי'. נמצא שצריכים ג' ענינים לתשובה והם חרטת לעבר וקבלה להבא וודוי פה. ויש לרמוז חרט"ה קבל"ה גי' שט"ן שבזה מבטל כח השטן מעליו והוא חפשי מכת דילי' דכיון שמתחרט ומקבל הוא צדיק גמור כמו דאמרינן המקדש את האשה ע"מ שהוא צדיק והי' רשע קדושיו קדושין שמא הרהר תשובה בלבו וע"י ודוי מוציא מכח אל הפועל להתודע ולהגלות מחשבתו הטובה ותוה"ק גזרה להתוודות בפה דוקא שהוא יחוד קובה"ו כי ודו"י גי' הוי"ה ב"ה ופ"ה הוא מלכות פ"ה. ונרמז ג' ענינים חרט"ה קבל"ה ודו"י גי' שכינ"ת שעי"ז נדבק בשכינה ומעלה השכינה בסוד תשו"ב ה' כמש"ל וי"ל חרט"ה קבל"ה ודו"י פ"ה גי' ע"ת יחוד עליון י"פ הוי"ה י"פ אהיה חו"ב בכל שעור קומה כביכול ובהצטרף ה' עלאה תשובה הרי גי' עת"ה שהוא תשובה בכ"מ. ונרמז באות ת עם צורתה ב' דלתין הרי ת"ח גי' צו"ם קו"ל ממו"ן שהם שלשה מטיבי צעד לכח התשובה כמ"ש בסה"ק וי"ל דשלשה אלה הם נגד ג' עניני תשובה הנ"ל שהם חרטה קבלת ודוי כי צום רומז על חרטה וכניעה על הרעה שעשה ונהנה מעברה ח"ו ועבור זה מסגף ומצער גופו קול הוא ודוי ותחנונים בבקשה לעני המרבה לסלוח ממון דהוא צדקה הוא נגד עזיבה וקבלה להבא שלא ישוב לכסלה. כי אם יחטא עוד יצטרך להרבות עוד ולפזר כל ממונו וישאר בחוסר ועוני. וי"ל חרטה קבלה ודוי צום קול ממון גי' תשצ"ג במספר יסו"ד תשוב"ה בשוה כי אלה הם יסוד תשובה שלימה באמת ונרמז עוד תשובה עילא"ה גי' ת"ו תחי"ה בסוד חותם חיים שהוא בבינה עילאה שמשם יסוד החותם ת"ו תחי"ה ה' יעזרנו: שסו ך לעשות לסוטה כמשפט הנאמר בפרשה איש איש כי תשטה אשתו כו'. בחי' כ' דזה שבח גדול להיות לנו תחבולה להוציא מלבבינו החשד בנשותינו ולדעת האמת אם זנתה ונתן הש"י לנו האות הנעלם משאר עמים ומתוך כך יתרבה האהבה בין איש לאשתו וזרעינו יהי' טהור עכ"ד. והרמב"ן כ' אין בכל משפטי התורה דבר תלוי בנס זולת זה כי ה' חפץ לייסר הנשים ולנקות ב"י משמץ ממזרות שיהיו ראוים להשראת השכינה עכ"ד. והבחיי כ' ארז"ל מפני מה אמרה תורה הבא עפר לסוטה זכתה יצא ממנה בן כאאע"ה שאמר ואנכי עפר ואפר