דרך חוקיך קלה

ממקום הגבוה מעל גבוהים עד א"ס ב"ה. והנה בהקדש אחר שעדיין לא ירדה הקדושה למטה כ"כ הנה יש מקום להוציאה לחולין כפי דת תוה"ק באיזה ענין אשר גזרה חכמת תוה"ק מן אל דעות ה' כי עוד לא חלה הקדושה בבחי' זו אבל מעשר בהמה שהגיעה הקדושה עד מידה עשירית ונתפשטה בכל עשר מידות מלמעלה למטה ואח"כ חוזר מלמטה למעלה כידוע בכל המדרגות שיש אור ישר ואור חוזר בסוד עשרה עשרה הכף בשקל הקודש לכן אין עוד מקום להוציאה לחולין כן י"ל בדרך אפשר ולפי"ז י"ל באות ך פשוטה עד"ש בשערי שמים בכוונת ברוך ך' פשוטה רומז שנתפשט אור הקדושה מן כתר עליון עד למטה במלכות דמל' בסוד עשרה עשרה הכ"ף ורומז מעשר בהמה כי מעשר הוא י' ובהמ"ה גי' ב"ן ג"כ מדה י' מל' דמל' לכן אין להוציא מעשר בהמה שיש בה בחי' זאת כנ"ל מקדושתה לחולין וי"ל ע"ד המספר ך גי' ת"ק מספר ב"ל ימכו"ר וב"ל יגאו"ל לע"ד: ובתך שסג ו לשלוח הטמאים מן המחנה שנאמר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. והם נחלקים לג' מחנות דהיינו מצורע משתלח מכל ג' אף ממחנה ישראל וזב משתלח רק ממחנה שכינה ולויה וטמא מת אינו משתלח רק ממחנה שכינה. בחי' לפי שהטומאה מחליש כח הנפש ומפריד בינה ובין שכל עליון השלם ע"כ במקום קדוש אשר רוח אלקים בו אין ראוי שיהי' שם איש מלוכלך בטומאה ד"מ לפלטרין ש"מ שמרחקין משם כל צרוע ונמאס ולכבוד הבית ולמעלת העבודה יתרחק משם כל טומאה עכ"ד ומהר"ם כ' שאין ראוי להיות הטומאה במקום הקדושה שאין הקדושה שורה תוך ד"א של טומאה ובמקום הקדושה מתאוים כחות הטומאה לכנוס וכאשר יגורשו ג' כוחות הטומאה ממקדש התחתון הרי מגורשים ממקדש העליון עכ"ד. וי"ל מ"ז באות ו עפמ"ש בזוהר מאן רקיע דא ו המבדיל בין עליונים לתחתונים ופי' במק"מ ב' ההין הם חו"ג ו' ת"ת דהיא הרקיע המבדיל בין מים עליונים למים תחתונים ע"ש. וידוע דמים התחתונים בהם שמרי הגבורות והקליפות הטמאות ומים עליונים סוד החסדים כולם זכים וברורים וקדושים וסוד הרקיע דהוא ו' המבדיל והוא בחי' דעת הטוב ו' הוא עץ החיים המבדיל ומברר ומפריד רע מטוב לשלוח הטמאים והקליפות שהם ג' קליפות הידוע מן הקדושה בסוד יתפרדו כל פ"א. וז"ש מהר"ם כאשר יגורשו ממקדש התחתון ג' כוחות הטומאה כן יגורשו ממקדש העליון. ובשל"ה כ' רמז מ"ז ע"ד מוסר לכל אדם שיראה שיהי' גופו קדוש וכל רמ"ח אבריו יהיו בסוד הקדושה וטהרה והם ג' מחנות מחנה א' הראש שבו המוח משלחים משם אף טומאה קלה. מחנה ב' הלב חיות הגוף צריך להיות טהור ולב טוב מחנה ג' הבטן וכליו מקום המאכל ומוצאו מ"מ ישלח משם טומאה חמורה להתקדש במאכל ולהיות צנוע בביהכ"ס עכ"ד. ונרמז זה באות ו הרומז ת"ת אדם השלם בצלם הקדוש אשר נחלק לג' בחי' שהם תלת גו תלת הראש חב"ד הגוף חג"ת השוקים וברית נה"י [ואף שבשל"ה חלקו בבחי' אחרת מ"מ זה ג"כ אמת] ונרמז באות ו עם הראש הרומז ג"כ כנ"ל כנודע דראש ו רומז למוחין ושאר הו' הם ו' קצות ונחלק לשנים כנ"ל ורומז אות ו' המגביל גבול לבחי' הקדושה: שסד ב שלא יבא טמא למקדש ה' שנאמר ולא יטמאו את מחניהם. בשל"ה כ' ג' מחנות שכינה לויה ישראל נגד ד"א הויה כי ה' כפולה והם נגד ד' דגלים וד' מחנות ארגמ"ן וכנגדם ד' קליפות רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה סביב עכ"ד. ולפ"ז י"ל דג' טמאים הנ"ל הם ג"כ נגד ג' קליפות ר"ס ע"ג א"מ וטבול יום י"ל שהוא כנגד קליפות נוגה כי טבול יום נכלל בקדושה והיה לעת ערב יהי' אור הקדושה חופף עליו לכן ג' טמאים הנ"ל משתלחים מן ג' מחנות קדושה הנ"ל שהם נגד ד"א הוי"ה ב"ה וטבול יום מותר במקצת מחנה שכינה דהיינו בחיל לפי שהוא נגד נוגה הנכלל בקדושה לפעמים ואסור מעזרת נשים ולפנים ונרמז באות ב שיש לה ג' מחיצות ובית רומז לבית המקדש כי בי"ת גי' בקודש וכן המילוי לבד י"ת גי' קדוש רומז לבית המקדש שפנימיותו קודש ורומז ג' מחיצות נגד ג' בחי' טמאים הנ"ל שלא יבואו לבית המקדש וזה נרמז ג"כ עד"ש רז"ל בשלשה מקומות הי' שומרים בהמ"ק והוא ג"כ נגד ג' קליפו' ההם שהם ג' טמאים הנ"ל ועיין מצוה שפ"ט ברצה"י: שסה ת מ"ע שהחוטא ישוב להש"י ויתוודה על חטאיו שנאמר והתוודו את חטאתם. בחינוך כ' לפי שבהתוודות העון בפה נתגלה מחשבתו שמאמין שגלוי לפני הש"י כל מעשהו וגם מתוך הזכרת החטא והנחמו עליו יזהר פעם אחרת שלא יכשל בו ומתוך כך מתרצה לפני הבורא והאל הטוב החפץ בטוב בריותיו הדריכם בדרך זה יזכו בה עכ"ד. וכ' בס' אלה המצות והא שמתודין אף על עבירות שלא עשה משום דכל ישראל ערבים ובכללות ימצא חטאים כאלה וז"ש ואשמה הנפש ההוא לשון יחיד