דרך חוקיך קלד

בי' ארור אתה מכל הבהמה ואיהו לשמאלא דב"נ ובג"ד מבי גבה למיתב' לכהנא דאיהו רחמא לאתכפיא רוגזא דאתמר בההוא ב"נ מרה חרבא דמה"מ ובההיא בעירא דיהיב לכהנא אתפרש חרם מיני' כו' ויש בזה רמז טוב מצוה זו במנין נח"ש מתרי"ג כמ"ש זוהר הנ"ל ונרמז באות ה מן אתה הרומז אתה כהן לעולם שהוא חסד עד"ש מאו"א חרם הוא בינה וניתן לכהן שהוא חסד וכן אות ה רומז לפעמים בבינה וניתן לחסד בסוד אתה כהן וכן אם ניתן לבדק הבית שהוא במלכות סוד ביהמ"ק ג"כ נרמז באות ה תתאה שהוא במלכות: ובנך שנט ו שלא למכור חרמי כהנים שנאמר לא ימכר. בחי' כ' הטעם כמו בגוף החרם במצוה הקודמות שלא לצאת מן הברכה והרדב"ז כ' החמיר הכ' בחרם שלא ימכר ולא יגאל שכיון שנתכוין להוציאו מרשותו לגמרי בדין הוא שלא ישוב אליו עוד וישאר ברשות אדון כל שצוה לתת למשרתיו לכן כל מי שיחרימו הכהנים אינו נתפס כלל כיון שחרם של אחרים הוא שלהם כ"ש חרם של עצמן. ועוד כי אין הקללה שורה במקום הברכה והם ממקום ברכה זוכים והמקדיש שדהו ובא לפדותו מוסיף חומש כדי שלא יבוא לגאול בפחות אבל המחרים אפי' מוסיף חומש א"א להכניסו לרשותו כיון שהחרימו הכניסו לרשות כוחות החיצונים שנק' חרם כד"א והיית חרם כמוהו כו' ואין לו תקנה אלא שיהי' ק"ק לה' עכ"ד. וי"ל באות ו עפמ"ש בשעג"ע ו אין לו תמורה דאף אם יתהפך לכל הצדדים הוא ו וכן במבטא נרגש עוד וו כזה וזה נרמז במצוה זו שלא להוציא החרם מרשות הקדושה והברכה כמ"ש בחינוך הנ"ל כי אין לה תמורה וחילוף. ועוד י"ל דו' הוא רחמים בסוד ת"ת ורומז לעשות מן חר"ם רח"ם כמ"ש בזוהר הנ"ל ע"י הכהן איש החסד דאיהו רחמא: שם ב שלא יגאלו הבעלים חרמי כהנים שנאמר ולא יגאל. בחי' הטעם כנ"ל כדי שינתנו לכהנים ולא לצאת מרשות המבורך ונרמז באות ב' הרומז ברכה כמ"ש במדרש כ"פ. והוא על דרך להניח ברכ"ה אל בית"ך והוא כדי שיתהפך עלינו מן חרם לרחם מקללה לברכה וכמ"ש בזוהר ונרמז בפרטות על מצוה זו שלא לגאול הבעה"ב בעצמו להחזיר החרם לביתו ולרשותו כי אז יהי' חוזר וניעור קללתו עוד ביותר מאם ימכר לאחרים לכן נרמז באות ב הרומז ברכת וידיעת ההפכים בשוה אם יחזירם לביתו ורשותו ח"ו משא"כ מצוה הקודמות שלא ימכר לאחרים אף שלא יוחזר לרשות המקלל עצמו מ"מ אסור כי צריך דוקא ליתנם לרשות הקדושה ואז יתהפך לברכה לא ביד הדיוט אמנם חרמי הקדש דהיינו שהתפיסם בפירוש לבה"ב מותר למכור ולגאול מיד הגזבר כיון שכבר חל עליו הקדושה שעה א' די בזה לצאת מקללה לברכה. אבל סתם חרמים לכהנים אינם נמכרים ונפדים כנ"ל וי"ל ע"ד גי' בי"ת במספר וכ"ל חר"ם ביהוד"ה ב"ל יגא"ל: שסא נ להפריש מעשר מבהמות טהורות שנאמר כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהי' קדש לה'. בחינוך לפי שהש"י בחר בישראל וחפץ שיהי' עוסקים בתורה לכן בהעלות הבקר וצאן בכל שנה למקום התורה אז ילמוד שם מפי החכמים אשר שם ומלאה הארץ דעה עכ"ד. ובס' אמרת הצרופה טמ"ז כדי לקבוע אמונה שהכל להש"י ומשלחן גבוה זכי לכן צריך לעשר הבהמות לה' ואחר יאכל עכ"ד ונרמז מ"ז באות ג הרומז נאמן כפוף להש"י כמ"ש בגמרא ועי"ל דהנה מעשר בהמה רומז תיקון מידה עשירית וכמ"ש בזה"ק בכל מצות מעשר והנה בפרטות מעש"ר בהמ"ה בהמה גי' שם ב"ן ב"ה שהוא במלכות והוא תיקון מלכות בית דוד ונרמז באות נ דהוא נ' דאשרי סוכת דוד הנופלת. ועד"ש באודר"ע מפני מה נ ידיה לאחורה ופניה כלפי סמך שנראה כנופל ומתחנן להקימו שנאמר ביום ההוא אקים סוכת דוד הנופלת וכמ"ש בגמרא אפ"ה סמכה דוד ברוה"ק ובמאורי אור נ רחל הכופפות רגליה מפני החיצונים רומז ג"כ כנ"ל על בחי' מלכות מידה עשירית וע"י מעשר בהמה נעשה לה התיקון והסמיכה בסוד בהמ"ה ר"ת היא מתהלכת בין החיות כמ"ש בתיקונים וי"ל שנתעלה בחי' מלכות במרכבה שהם ד' חיות וכוללת אותם והם נגד ד' אותיות הוי"ה וסוד ד' רגלי המרכבה שלנו שהם אברהם יצחק יעקב דויד אשר בסמיכת הנון תתעלה מלכות ב"ד מידה עשירית ונעשה דויד מלא י' וכן עולה מספר מעש"ר בהמ"ה תרס"ב גי' אברהם יצחק יעקב דויד העשירי יהיה קודש להוי"ה בסוד היא מתהלכת בין החיות כנ"ל שהם המרכבה כנ"ל: שסב ך שלא ימכר ולא יגאל מעשר בהמה תמים שנאמר לא יגאל. וקבלו רז"ל שכולל איסור מכירה ג"כ ואם מכר אין במכירתו כלום והטעם י"ל כיון שנתפשט בו הקדושה והוא קדושת מעשר לאשר הגיעה הקדושה עד בחי' אחרונה מידה עשירית אין להוציאה מקדושתה כי כל קדושה באה