דרך חוקיך קלב

כמו שהיא לפני הש"י כי הנפשות הם לה' עכ"ד. ובס' עיר מקלט מביא מדרש אם אתם מביאים לפני ערוכין מעלה אני עליכם כאלו הקרבתם נפשותיכם לפני אמר הקב"ה בזכות ערוכין אני מציל אתכם מגיהנם שנאמר בו כי ערוך מאתמל תפתה וכ' בעי"מ ונכון הוא כי יש אדם שממונו חביב עליו מגופו וכשמביא פדיונו בזה יכופר עונו וינצל מגיהנם ושכרו אתו ע"כ. ונרמוז באות מ שהוא בחי' מלכות כמ"ש בפרד"ס ובזוהר כ"פ מ"פ עלמא תתאה וכ"כ בסה"ק מ"פ דהיא פתיחא לבעלה והוא מדה ז' וצורתת נ"ו ומלואה מ"ם הרי גי' ממון דעם ז' מידה שלה הרי קמ"ג רומז שקלים של כל ערוכין המבוארים בפרשה לזכר ולנקבה והם מבטלים הקללות שבתורה ובמשנה תורת שהם במספר קמ"ג כמ"ש בבעה"ט ומכפרים על גוף ונשמה. וכן נרמז בצורת מ' נ"ו גוף הוא ו' נשמה הוא ג' כמ"ש באודר"ע הרי נרמז באות מם שקלי ערכון מצילין גו"נ מכל רע ומגיהנם ע"י ממו"ן ויש לרמוז ברש"י ז"ל שאמר על כפל הכפין של ערכך לא ידעתי מאיזה לשון הוא. ע"פ הידוע בסוד כ"ך עלה במחשבה וכ' בפע"ח שער נפילת אפים כ' כפופה רומז יחוד התחתון וכ"פ רומז יחוד עליון וזהו ענין מס"נ בגוף ונשמה שעושין בנפילת אפים בסוד כ"ך ב' כפין הנ"ל עלה במחשבה שנרמז על ר"ע עש"ה. והנה ע"י עירוכין מעריכין ג"כ גו"נ יחד להש"י ופודין אותם כנרמז בבי כפין הנ"ל וזהו בערכ"ך נפשות להויה ב' כפין ונרמז באות מ' שמספרה ב' כפין הנ"ל וצורתה נ"ו שהם גוף ונפש אשר נערכין יחד ותוכן דברי אדומו"ר באוצה"ח דעיקר סוד ערוכין לתקן צלמו יצה"ט ויצה"ר להסיר הרע מצלם והם ב' יצרין ב' כפין ונדות במ"ם כמבואר באות מ' דצלם כולל כל הצלם עש"ה: שנב ל שלא להמיר בהמה בבהמה חולין בקדשים שנאמר לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב. בחי' כדי לקבוע בלבבינו מוראות הקודש לכן משתקדש הבהמה תהי' בקדושתה לעולם ואם יוצא מפיו להפקיע קדושתה תתפשט הקדושה בה ובחברתה עכ"ד. ומהר"ם כ' כיון שהמלך מנותיו לעבדיו זכו בה בני משמרתה ואיך יכול להחליף פתבג המלך וחלה על שתיהן ויוצר כל אינו ממיר אותנו באומה אחרת גם אנו לא נמיר עכ"ד. והרדב"ז כ' הקב"ה הבדיל בין קודש לחול וזה רוצה להוציא הקודש לחול ולהכניס החול לקדש לכן ילקה ולא הועיל מעשיו ושניהם קדש ועוד שמא זה הנשמה תם עונו בגלגולה ועתה תעלה למקום הראוי לה וזה רוצה לדחותה ומזמין הקב"ה לזה המימר כיוצא בראשנה ושניהם עולים ונתקנו כי הקב"ה חושב לבל ידח ממנו נדח עכ"ד. ויש לרמוז באות ל הרומז לבחי' דעת הטוב המעמיד כל קומת הקדושה כי ע"י הדעת נעשים כל היחודים ונגבלו הגבולים וכל העליות וירידות הכל ע"י דעת דקדושה. ורומז שאין להחליף טוב ברע ולהיפוך שהוא בסוד עץ הדעת טו"ר שהי' עי"ז מה שהי' אז. ועתה הכל בסוד התיקון ע"י דעת הטוב. וביותר יש לתת תבלין לפמ"ש בס' שעג"ע ל רומז חוט המתקלא שהוא סוד התיקון היושר ע"י קוין להעלות הקדושה שלא יפלו עוד ולא ישברו כלים דקדושה ולהחזיק האורות ורומז שלא יעשה מקודש חול ח"ו להמיר בקרבן לערב טו"ר ח"ו שהוא סוד השבירה שנפלו הניה"ק. ואף אם כבר עשה כן לא יועיל מעשיו כי ע"י המתקלא ישוב הכל לשרשו ויהי' שניהם קודש: שנג א אם עבר והמיר מ"ע שיהי' הוא ותמורתו קודש שנאמר והיה הוא ותמורתו יהיה קדש. הטעמים נתבארו במל"ת הקודמות. ונרמז באות א אלף חכמה שהוא בחי' קודש. והנה א אינה משתנה צורתה ואינה מקבלת תמורה כי אף אם יהפכנה לצד אחר תשאר צורת א בקדושתה וזהו הנרמז באלף חכמה שהיא קודש אשר קודש אינה מקבל תמורה אך בהוויתה יהא. ונרמז מ"ש מהר"ם הנ"ל במצוה הקודמת ויוצר כל אינו ממיר אותנו גם אנחנו לא נמירנו ח"ו באות א הרומז על הקב"ה אלף עולם ראשון ואחד ואינו מקבל תמורה ח"ו כי אחד הוא ואין שני ולא כאחד המין כו'. כנרמז באות א וגם אנחנו בערכינו נקראים אחד כמ"ש ומי כעמך ישראל גוי אחד כו' לכן לא ימירנו אלקינו לעולם וכן כל עניני קדושה שהם קודש לה' אינם מקבלים תמורה וחילוף כי נשארים כמו בחי' א' באחדות: שנד כ לדון דין ערכי בהמה בין קדשי מזבח שנפל בה מום ובין קדשי בה"ב אף שלא נפל בה מום ופודין אותם צריך הכהן להעריך אותה כמה שויה שנאמר והעריך הכהן אתה. ויש לרמוז באות כ הרומז הכרעה עד"ש בפרד"ס כ' רומז ב' כפות מאזני צדק להכריע וכאן מכריע הכהן ומעריך בדעתו וגם ע"פ משפט הלשון יש כ' הדמיון והערכה כמו כמוני כמוך ונרמז עוד כ רומז כהן כמ"ש בס' רזא מהימנא וי"ל לפי שכהן הדיוט בנצח כמ"ש בכנ"י. והנה בנצח אות כ מאותיות בג"ד כפר"ת כמ"ש בלקוטי ש"ס לכן רומז כ על כהן שהוא יכריע ויעריך ועי"ז תצא לחולין ע"י הכרעת הכהן בכ"ף משקלו: