דרך חוקיך קלא
Derekh hukekha 131 · דרך חוקיך · free full Hebrew text
Open in the reader →רומז זיו שכינה לכן צריך להתנהג עם בן ישראל ע"ד נעימות וכבוד בזיו והדר לא בבוז וקלון, ועוד י"ל עד"ש איזה דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהוא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם. וביארתי בס"ד עד"ש הרמב"ם כי האדם צריך ללכת בדרך הממוצע בכל המידות. וידוע דת"ת היא קו הממוצע ומכריע בין חסד לדין ונקרא מידה זו רחמי"ם וידוע דת"ת נקרא ע"ש אדם כמ"ש כתפארת אדם וכן שם מ"ה ב"ה גי' אדם הוא בת"ת והוא רחמים. וזהו הדרך ישרה שיבור לו האדם בכל מידותיו כל שהוא ת"ת לעושיה ר"ל מידה הממוצע והוא ת"ת לו מן האדם ר"ל מן שם אדם והוא ת"ת יעק"ב שהוא אדם. והנה נרמז זה באות ש' שהוא נגד יעקב כמ"ש בזהר ויחי דף רכ"ד ש' ג' קוין והעיקר הוא האמצעי המכריע והוא יעקב. וכן ש' גי' ברחמי"ם רומז מ"ז להתנהג עם העבד ברחמי"ם ולא ירדה בו בעבודת פר"ך גי' ג"כ ש והוא ש' דשקר והוא נק' פר"ך המפרכת הגוף שהוא ת"ת גופ"א גוף הקדוש ת"ת יעקב רק יתנהג ברחמי"ם ס' דקשוט אמת ליעקב ות"ת לו מן האד"ם ותבן: שמח ה לעבוד בעבד כנעני לעולם שנאמר לעולם בהם תעבודו. בחי' כ' מפני שבני ישראל נבחרים לעבודת הבורא ב"ה לכן ראוים הם להיות להם עבדים לשמשם כ"א אין להם עבדים מהאומות יוכרחו להשתמש באחיהם ולא יוכלו לעבוד הש"י ומהר"ם כ' שמ"ז כדי שיהא השמאל תמיד משועבד אל הימין ואז ימין ה' רוממה לעשות חיל עכ"ד. ונרמז באות ה הרומז עולם עשיה והוא ה' מן תעש"ה עפמ"ש במעבר יבק מאמר ב' פל"ד עבד כנעני הוא בסנדלפון וכן סנדלפון גי' דא עבד כנעני וסנדלפון הוא בעשיה רומז תעשה כל מלאכה דוקא עבד כנעני ועי"ז ימין ה' רוממה ויהיו ב"י פנוים לעבודתו ית"ש ויגבור ימין ה' על שמאל ונסמך לעולם בהם תעבודו ובאחיכם כל ב"י לא תרדה והוא כמ"ש בחינוך בטמ"ז כדי שלא יעבודו בב"י כדי שיהיו פנוים לעבודת ה' ולתורתו לייחד קוב"ה אות ה' ולאוקמא שכינתא מעפרא כנרמז בהא מן תעשה: כל שמט כ שלא להניח לנכרי לעבוד עם ע"ע בפרך שנא' לא ירדנו בפרך לעיניך. לפי טעם החינוך במצוה שמ"ז שלא יזלזל בכבוד בן ישראלי נרמז באות כ הרומז כבוד מלכותו כמ"ש באודר"ע כ רומז כבוד מלכותך יאמרו כטעם כי חלק ה' עמו לכן חלילה להניח למשול בתם עם נכרי לזלזל בכבוד מלכותו ית"ש. ועוד נרמז עפמ"ש בתמונה כ רומז לאברהם שהוא עשרים דור מאדה"ר. והנה אברהם ע"ה זה מעשה"ו לגייר ולהכניס נפשות תחת כנפי השכינה ולשעבדם להשי"ת ואנחנו זרע אברהם עבדו אין לנו להניח ההיפוך אשר גוי נכרי ישעבד עם נפש ישראל לכן עלינו להשתדל להוציאו וע"י שלא נעזוב לעבוד עמו בפרך יוציא אותו מידו או ימכרו לישראל. עוד ירמז כף כפופה מלשון כפיה כשידינו תקופה שלא ירדנו בפרך ובסוד ועתיק יומין יתיב על כורסיא לאכפייא לכל חילין דלהון: שן ל שלא להשתחוות על אכן משכית אפי' לשמים שנאמר אבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה. הרמב"ם כתב טמ"ז מפני שהיו עושין כן לע"ז וכ' בחינוך ע"ז מפני שנראה משתחוה לאבן עצמת אחר שהכינוה וציירוה והיא נאה אבל המשתחוה על בגדים נאים אין חשש מפני שהבגד הוא דבר כלה ואבד אבל האבן הוא קיים ויש לו מזל בשמים יש לחשדו עכ"ד. ונרמז באות ל שהוא גבוה מעל גבוהים וגבוה עליהם כמ"ש בתמונה ורומז הקב"ה גאה על כל גאים מתנשא לכל לראש וכל מערכות ומזלות השמים כולם מוכנעי' וצבא השמים לו משתחוים לכן אין להשתחות על א"מ לפי טעם הנ"ל ואף שלבו לשמים ירחיק מן הכיעור והדומה: ובס' אמרת הצרופה ומ"ז לפי שעיקר העבודה הוא שבירת הלב וע"ז באה השתחויה בפישוט ידים ורגלים להשפיל א"ע לעפר ממש ע"כ צוה הש"י שלא לתת אבן משכית לזכור להסיר לב האבן ממנו ולהשיג לב בשר וזה רומז שלא לתת אבן משכי"ת שעושה מחיצה וסיכוך בינו ובין הש"י הוא היצה"ר הנמשל לאבן עכ"ד. ונרמז זה באות ל הרומז ל"ב ורומז להסיר לב אבן ולקנות לב בשר לב נשבר ונדכא ולהסיר מחיצת הברזל מלבבנו לאבינו שבשמים: מלאכה שנא מ לדון דין ערכי אדם כ"א לפי שנותיו יתן כמבואר בפרשה איש כי יפליא לגדר גדר בערכך נפשות לה' והיה כו'. בחינוך כ' כל חלק שבאדם הוא הדבור ובזה יקרא נפש חיה ות"א לרוח ממללא כו' ואם יפסיד האדם זה החלק ישאר גוף מת ע"כ נתחייב האדם לקיים דבורו בדברי שמים מ"מ כגון בהקדש וצדקה ואף בעניני העולם חייבו חכמים לקיים דבור עכ"ד. ומהר"ם כ' להודיע כי הנשמה אתה צריך להעריכה