דרך חוקיך קל

אם אין לו בטחון אינו מאמין בהש"י כ"א הי' לו בטחון הי' עושה חסד להלוות לעניי ישראל חנם לכן מותר ליקח רבית מעכו"ם כיון שהם אינם בעלי חסד כן לא יעשה עמהם חסד עכ"ד. ובס' פנים יפות כ' כמ"ש רז"ל הזכות יש לו קרן ויש לו פירות. עבירה יש לה קרן ואין לה פירות ועבירה שעושה לה פירות יש לה פירות. ופירוש פירות המצות הוא מה שנותנים בעד המתנת שכר הקרן לעוה"ב אבל עבירות אף שממתינים לענוש לעוה"ב אין לו עונש בעוה"ז בעבור זה. אבל המלוה ברבית יען דעושה פירות ע"י העבירה בשכר המתנת מעות. לכן יש לו פירות בעוה"ז בשכר המתנת העונש הקרן מדה כנ"מ עכ"ד. ויש לרמוז באות א הרומז אמונה כמ"ש באודר"ע אלף אמונתי לישראל פקדתי והוא אמונת אלף עולם אשר כל יכול להרויח ולפרנס בלא רבית לכן אסור ליקח רבית כי יכפור ח"ו באמונת אלף עולם וז"ש רז"ל המלוה ברבית כופר באלקי ישראל ולא עוד אלא שמביא עדים וכותב וחותם פלוני כופר באלקי ישראל והוא לפי שנאמר שם אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ להיות לכם לאלקים והוא אינו משג"ח ע"ז ועובר ומלוה ברבית וזה שי"ל אל"ף גי' ל"א יתי"ת ל"ך והכופר ח"ו פוגם באות אלף וכן נרמז מ"ז במנין שמ"ד למנין תרי"ג רומז כנ"ל שהוא כופר ח"ו ר"ל ויש ג' מצות ברבית בפ' משפטים לא תשימון עליו נשך וכאן ובפ' תצא לא תשיך. והמה נרמזים באותיות ע' א' ד' בעשרת הדברות והנה עא"ד גי' בטחו"ן שהעובר הוא מחוסר בטחון והמקיים יש לו בטחון. ועוד רמז ע"ד א' ר"ל כנ"ל שהעובר מביא עדים כנ"ל והמקיים אלף עולם הוא עד עליו שמאמין בו ושם בטחונו עליו ועוזר לו: תעשה שמה ת שלא לעבוד בעבד עברי דברים המיוחדים לעבד כנעני ר"ל דברים שיש בהם עינוי ביותר ובזיון ושפלות שנאמר לא תעבד בו עבודת עבד. בחי' כ' כדי שיתן אל לבו כי האומה שלנו נכבדת מכל האומות ומתוך כך יאהב אומתו ותורתו גם יחשוב כמו שזה נמכר לו כן אפשר שיקרה לו או לזרעו אם יגרום החטא ויזהר מחטוא ועוד שילמד עצמו במידת החסד והרחמים עכ"ד. ומהר"ם כ' עמ"ז לפי שהוא עבד יוצר כל ואיך ישתעבד בו כעבד לעבדים ולהיות עם קדוש ממחצב הקדושה גם הגופות לא יהיו משועבדות זולת ליוצר כל עכ"ל. ונרמז באות ת אשר צורתה ב' דלתין דלת קטנה תוך דלת גדולה רומז עבד לעבדים. עבד קטן לאדם והאדם עבד לגדול דעה לכן האדון הגדול יש לו יותר חלק בהאדון ובהעבד לעבדים כי ביד כל אדם יחתום וחותם המלך האדון הגדול הוא על כל נפשות בית ישראל עכ"ד. והנה נרמז באות ת שהוא החותם כמ"ש בגמרא ובזוהר. וחותם המלך האדון הגדול הוא קודם לחותם האדון הקטן לכן אין להשתעבד בו ביותר ותו"ד אוצה"ח ע"פ רמז מוסר עפמ"ש בע"ח קאבי"ע פ"א ד' יסודות נפש הבהמית תמה כפולים ד' מסטרא דטוב אשר שוכן עליהם כתנות אור עבד עברי וד' מסטרא דר"ע עבד כנעני כתנות עו"ר מספר עב"ד כנענ"י ובא האזהרה שלא לעבוד בע"ע עבודת בזיות כעבד כנעני שהיא משכא דחויא הממונה על תאות עוה"ז וע"ע דהוא יצ"ט אסור לשתף בו עבודת עכ"נ בתאות מאוסה רק יקדש במותר לו בעוה"ז ואז טוב לו עמך ויכנע היצה"ר עכ"נ וההולך אחר תאות עוה"ז מוריד תאו תאוה וגבול למקום הקליפות עכ"נ עכ"ד לפ"ז נרמז בתאו עד"ש באודר"ע א"ת ת' אלא תאו שהאדם מתאות בכל יום בכל דבר. שמו ע שלא ימכור ע"ע על אבן המקח בהכרזה כדרך שהעבדים נמכרים שנאמר לא ימכרו ממכרת עבד. בחי' שאין ראוי להקל בכבוד חברו אף שגרמו לו עונותיו לזה אולי גם הוא או זרעו יבואו לידי כך עכ"ד. הנה טעם זה רומז להתנהג בענוה ושפלות ביותר ואף נגד פחות ונמבזת, כזה לא יתגאה להקל בכבודו ונרמז זה באות ע' הרומז ענו גם כ' שם בזהר בהקדמה עין רומז עון רומז ג"כ הנ"ל אף שנמכר העבד ע"י עון לא יתגאה כנגדו רק יתנהג בענוה כי אולי ימצא גם בו עון או בזרעו וכנ"ל. ומהר"ם כ' טמ"ז כי הם בני אל חי ואיך יזלזלו הם למכרם כמו עבד כנעני ע"כ. ונרמז באות ע הרומז ע' נפש לבית יעקב לכן אין לזלזל בו. ונרמז מ"ז במספר שמ"ו למנין תרי"ג לרמוז כי שמ"ו הק' שורה על אדם מישראל כמ"ש החנוכי הפלואי כו' לכן אין לזלזל בו: שמז ש שלא יעבוד בע"ע עבודת פרך שהיא עבודה שאין לה קצבה או שלא לצורך שנאמר לא תרדה בו בפרך. בחי' כנ"ל שאין להקל בכבוד בר ישראל: ומהר"ם כ' כדי שלא ישלוט עליו אדון זה שכבר יש לו אדון אחר ירדנו ויורידנו עד עפר עכ"ד. ונרמז מ"ז באות ש עד"ש באודר"ע ש' רומז ג' קדושות קדושת הקב"ה וקדושות ישראל וקדושת שבת עכ"ל. הרי נרמז גם קדושת ישראל בשי"ן שהיא זיו השכינה כמ"ש בתמונה ש