דרך חוקיך קכח

כ' מצוה זו השכל מחייב כי ע"י דין תורה מתקיים ישוב ב"א עכ"ד ונרמז זה באות ה הרומז ישוב ב"א בעולם הזה כי עוה"ז נברא בהא. ונרמז בהא אחרונה שהוא נגד עולם עשי' שהיא עולם המעשה עד"ש וברכתיך בכל אשר תעשה והוא מסחר ומקח וקנין הכל נגמר ע"י ה והנה ה מלכותא קדישא ושם דינא דמלכותא ששם ע' סנהדרין גומרים הדין וזהו ישוב ב"א בעולם המעשה: אלקיך שלח א שלא להונות חברו בממון שנאמר אל תוגו איש את אחיו. בחינוך כ' שזה דבר שהשכל מחייב שאין ראוי לזכות בדרך שקר ומרמה אלא כ"א יזכה בעולמו באמת ויושר ולכ"א יש תועלת בזה כי כמו שהוא לא יונה אחרים כך אחרים לא יונו אותו נמצא מתקיים ישובו ש"ע עכת"ד. ובעיר מקלט כ' דהמאנה כופר בהשגחת הש"י והנהגתו וסובר שעי"ז יצליח ויעשה חיל ע"כ ויש לרמוז ענין זה באות א מן אלקיך רומז אלוף עולם המשגיח בך אלקי"ך וכן משגיח על כ"א להספיק לו כפי גזירתו, ורצונו ית"ש לא העדיף המרבה ולא יחרך רמי' צידו ולמה ירמה את חבירו. וכן א רומז אמ"ת למו"ד פי"ך כמ"ש באודר"ע וכ' שם אמ"ת למו"ד פי"ך כדי שתזכה לעוה"ז הרי דע"י אמת הוא מצליח גם בעוה"ז לכן לא יונה בשקר ותרמית. ובפרד"ס שער א' פ"ט בפסוק שמע כו' מן אלקינ"ו מוכיח יסוד ההשגחה. ולפ"ז גם אלקיך רומז השגחה פרטיות בכ"א והוא טמ"ז כנ"ל. ומהר"ם כ' במצוה זו מה שלקח יעקב הברכות מעשו בערמה כי שופרי' דיעקב מעין שופרי' דאדה"ר שקבל הקללות ע"י הנחש בערמה לכן אין כאן משום אל תונו איש את אחיו עכ"ד ור"ל כי עשו הוא הנחש כנודע גבר נחש ירכון ושילם לו כגמולו כמו שהנחש גרם לו אז הקללות והארור בערמה לכן לקח עתה ממנו הברכות. ויש לומר עוד דארז"ל ששואלין לאדם אחרי פטירתו נשאת ונתת באמונה וי"ל בלשון באמונה דהי' לומר ביושר או באמת אך אמונה פי' אם הי' לך אמונה שלימה בהש"י והשגחתו א"כ נשאת ונתת ביושר ובצדק כי למה לך להונות ולרמאות כי אין להוסיף על גזירות הבורא וכנ"ל. ובזה יונח מה שהקשו בתוס' הלא ארז"ל אין תחלת דינו של אדם אלא על ד"ת ולמה אמרו ששואלין מקודם נו"נ באמונה ולהנ"ל יונח דשניהם צדקו יחדיו דאם נו"נ באמונה א"כ לא הי' משתדל הרבה בסחורה והי' לו פנאי לקבוע עתים לתורה ואם לא נו"נ באמונה רק כדרך העולם להרבות בסחורה ולרדוף יומם ולילה על המחי' ועל הכלכלה ולהיות נודד ללחם איה כל ימיו א"כ הוא בטל מדברי תורה תמיד ר"ל: ונרמז גם זה באות א הרומז אמונה כמ"ש באודר"ע. אלף אמונתי לישראל פקדתי ובאלשיך כ' ואל תחשוב כי רק בחברך אתה נוגע כי אני ה' אלקיכם אלקי שניכם כי נפשו חלק אלוק כמוך נמצא אתה מאנה למי שאני מכנה אלקותי עליו עכ"ד. ונרמז באות א הרומז אלוף עולם וקבלת מלכותו א דאלקיך: שלט ל שלא יונה רעהו בדברים שנאמר ולא תונו איש את עמיתו. בחי' כ' שעי"ז נעשה שלום ואחדות בין הבריות והוא תיקון ישוב עולם ולהיפוך נעשה מחלוקות וריב וגדול השלום ויש לרמוז באות ל הרומז על חיבור (דבר לדבר מלשון עושה לו למודי"ם שהוא ענין חיבור זה לזה והוא כטעם הנ"ל במצוה זו להרחיק הפירוד והמחלוקות ולהרבות שלום בעולם. וכן רומז למ"ד שהוא רומז למוד"י ה' ורב שלו"ם בניך ואמרו רז"ל ת"ח מרבים שלום בעולם והוא ע"י שדיבורם בנחת עם הבריות וכן אמרו הוה מקדים שלום לכ"א. כי כן למודי תורת ה' אוהבים שלום שכל נתיבותיה שלום ומרחקים עצמם מן ריב ומדון ואונאת דברים. והבחיי כ' ארז"ל כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה לפי שהמתאנה מצטער ביותר ומחליש דעתו ולבו נכנע על צרתו ומתפלל מתוך דאגות לבו בכוונה ונשמע עכ"ד. ונרמז זה באות ל עד"ש בתמונה ל מפני מה ראשו כפוף למטה כי רם ה' ושפל יראה כטעם אשכון את דכא וה' יריב ריבם לכן חלילה להונות לרעתו ולצערו בדברים: שם ה שלא למכור נחלה בא"י לחלוטין שנאמר והארץ לא תמכר לצמיתות. בחי' כ' כטעם היובל להשריש האמונה שהוא חידש עולמו והכל שלו וברצונו נתן כל חלק לאשר ישר בעיניו וברצונו להחזיר לבעלים ביובל לכן לא ימכור נחלה בא"י שכן הי' ברצונו שתהי' דוקא לאיש שנפלה לו בגורל לא לזולת והמשנה הוא משנה רצון הקדום בבריאת ובחידוש ע"כ. ובעטרת זקנים כ' לפי שא"י היא מיוחדת להש"י וכאלו הארץ הנבחרת בית מושב האל ית' והוא בעה"ב והארץ היא מסוגלת בטבעה להדבק בעם היושב בה הניצוץ האלקי והשגחה האישיות בלי אמצעי עכ"ד. ומהר"ם כ' טמ"ז כי איך ימכור האדם מה שאינו שלו וחזקתם חזקה בטעות היא בערככם אתם תושבים אבל בערכי אתם גרים כי אתם הווים נפסדים ואני חי וקים לעד ע"כ. ויש לרמוז באות ה הרומז חידוש עולם כי נברא באות ה