דרך חוקיך קכה

רק בחר במינים אלו שמתקיים בחיותן. שהם בחי' התיקון בחי' הד"ר בסוד החיים. ויש לרמוז זה ג"כ באות ש' שבה צורת יי"י וו"ו כ' גי' חיי"ם כנ"ל. והנה כל ד' מינים נקראים ע"ש הלולב שהוא גבוה מכולם ומברכין ע"נ לול"ב שהוא בחי' יסוד ח"י סוד מלך הד"ר ועולה במספר חיים: וכן הד"ס גי' חיים עה"כ עיין בכוונת. ואתרג דומה ללב ששם רוח חיים ערב"ה גי' זרע כטעם להחיות זרע כי הזרע הוא קיום החיות של המין הרי כולם נכללים בחיים לכן צריך שיהא בהם לחלוחית וחיות וכנ"ל: שכו ב לישב בסוכה בז' ימי החג הסוכות שנאמר בסכות תשבו שבעת ימים. בחי' כ' כמ"ש בתורה שנזכור הנסים שעשה הקב"ה בצאתם ממצרים שסיבבם בענני הכבוד כו' וי"א שסוכות ממש עשו להם במדבר. ובאלשיך תוכן דה"ק בפסח ושבועו' עיקר השמחה אשר הטיב ה' עמנו וה' קראם מקרא קודש בשבילנו אך בסוכו' ראוי לחוג חג ה' שנתפייס ומחל מעשה עגל ונתן להם לוחו' שניו' והי' להם שמחה שלימה וכן בכל שנה אין שמחה לפני הש"י עד בוא יוה"כ ונטהרים מאשמותיהם ומטפלים ד' ימים בצרכי מצוה ואנו חוגגים חג ה' ואשר נקרא חג הסוכו' ולא חג הלולב להעלות על זכרונו כי בעוה"ז הוא דירת ארעי כמו סוכה ודירת קבע הוא לעוה"ב. וצריכין להכין צידה והון יקר בעוה"ז על ביתו הקבוע לו לעוה"ב ורומז ז' ימי שנותינו בתם שבעים שנה בדירת ארעי כסוכה עכת"ד. והנה טעם זכרון יצ"מ והתועלת לנו הוא כי עי"ז נאמין באמונות חידוש העולם ואחדותו ויכולתו ונהי' עבדים לאדון כל הארץ שזה תכלי' כל הנבראים ובפרט לנו עם סגולתו: ונרמז ענין הזה באו' ב הרומז על חידוש העולם ב' מבראשי': וכן ב רומז צורת סוכה ג' דפנו' ובין למר ובין למר דאתיא הלכתא וגרעא לג' אפי' טפח הרי עכ"פ ג' מחיצות יש בסוכה כמו ב'. וכן איתא בבאר היטב סי' תרל"ט ס"ק א' וז"ל המקיים מצו' סוכה כאלו נעשה שותף להקב"ה במ"ב סוכה דומה לב' והתורה מתחיל בב' והעולם דומה לב' וכיון שסוכה רומז לתורת משה שעור גבהה כ' אמה דהיינו ק"ך טפחים נגד ג"פ מ' יום שניתנה בהם התורה וכנגד שנותיו של משה. ורחבה ז"ט נגד ז' רקיעים עכ"ל וברקאנטי פ' אמור וז"ל סוד הסוכה יש מחכמי קבלה שפירשו שרומזות לחכמה העליונה שהוא בי"ת כתיבו' לכל הספירו' שהוא מקפת הכל ובעבור כי הבי"ת רומזות לחכמת אלקים ע"כ הכשר סוכה בג' דפנות שכן הב' מוקפות מג' רוחותיה והכשר רוחב ז"ט עכ"ד הק' הרי סוכה מרומז באו' ב' ויש לרמוז מ"ש באלשיך סוכה דירת ארעי רומז עוה"ז דהנה העולם נברא באו' ב' דהוא צורת סוכה וכנ"ל בג' מחיצות. ונרמז מ"ש בזהר ובמקובלים חג הסוכות הוא סוד וימינו תחבקני גם סוכה הוא צלא דקב"ה צלא דמהימנותא וזה נרמז בצורת ב דבצפון אין מחיצה רק לדרום נגד אות א' שהוא מימין והצל נגד הא' שרומז על אלוף עולם ורומז אמונה כנודע וזהו וימינו תחבקני ע"י צלא דמהימנותא שהוא בימין הב' והוא א: שכז י שלא לעבוד עבודת הארץ בשביעית שנאמר שדך לא תזרע. בחי' פ' משפטים האריך ותו"ד הק' לקבוע בלבבינו אמונת החידוש כמו ששבת מורה כי ששת ימים עשה ה' כו' כן בשביעית ושבתה הארץ שבת לה' למען נדע כי הוא חידש עולמו והכל שלו כו' והוא המצווה עלינו לשבות בשביעית כו' ובזה יקנה מידות הבטחון בהש"י ויקנה מידות הנדיבות שהוא חלק מחלקי הברכה ע"כ. ובשל"ה כ' ע"ד הרמז ימי שנותינו בהם שבעים שנה. ובא הרמז שלא יהי' האדם בעוה"ז רק כגר וכתושב כי ובשביעית ושבתה הארץ שבת לה' ר"ל הארציות יהי' נשבת ע"כ יהיו עסקי עוה"ז דרך ארעי אצלו ועיקר ענינו לתכלית עוה"ב וכן רומז היובל כי אז איש אל משפחתי תשיבו ותשוב הנשמה לשרשה עכת"ד ויש לדרוש סמוכות ב' מצות סוכה ושמטה להדדי כי שניהם רומזים לא' שיהי' עוה"ז ארעי ועוה"ב עיקר. ונרמז מצוה זו ביוד מן השביעי כי י' רומז מידה עשירית שהיא גם שביעית לבנין וגם שמטה רומזות למידה שביעית מלכות כמ"ש בלק"ת. ואז ושבתה הארץ שבת לה' כי שמטה הוא שבת הארץ. ונרמז חידוש עולם כי י' אמרה שבי נקרא י"ה ה' צור עולמים. וכן כל י' אחזי הויה הרומז חדוש עולם המהווה כל הויות. וכבר נתבאר כ"פ י' רומז חומר פשוט צורה בלי תנועה ומלאכה ונרמז י' מן השביעי שבת לי"א לא תעשה בו מלאכה: שכח ע שלא לעבוד עבודת אילן בשביעית שנאמר וכרמך לא תזמר. במצוה זו יש לתת טעם כדי שידע האדם שאין שום דבר שלו וברשותו והוא רק כאריס וכפועל אצל אחרים ועי"ז יקנה קנין ענוה שכן פרי האילנות ובפרט ענבי הכרם הם נחמדים וחשובים לו מאוד והש"י שם רסן לו בל יגע בהם ובל יעבוד לגדל פרי תנובתיהם בשביעית. לידע שהכל שלו והוא הבעל הכרם והבעה"ב כגר יחשב כמש"ל ונרמז זה באו' ע הרומז ענוה כמ"ש בזוהר. וכ' בעט"ל בשם המגיד ה"ק מקאזיניץ זי"ע ע' צורתו נו וע' עצמו הרי עני"ו. ומהר"ם כ'