דרך חוקיך קכד

וכ' במדרש תלפיות ד' מינים אלו לא השליט הקב"ה שר אלא כביכול מכחו והשגחתו הפרטיות ושאר אילן או עשב וירק יש לכ"א שר ושופט עליו לכן צוה אותנו הקב"ה ליקח ד"מ המיוחדים לו בחג להראות לכל כי עם ה' אלה ואין להם שום פחד בעולם אחרי שהם מסומנים בסימן של ממ"ה הקב"ה. והבחיי כ' והד"מ גדלים על המים וצריכים למים יותר מכל הפירות לכן נצטוינו בחה"ס זמן ניסוך המים ונידונים אז על המים וגשמי שנה שנרצה עם ד"מ המורים על המים וכנטוינו שיהי' הדר בליחותן שיהי' חיותן משומרים כי ליחותן הוא חיותן כמו הדם באדם וז"א שנאמר לא המתים יהללו יה ובחר בד"מ אלו שמתקיימים בחיותן יותר משאר פירות לקלס בד"מ שבהם סימן החיים לפני אדון כל אלקים חיים עכ"ד. ומהר"ם כ' לעורר זכות אבות אברהם נגד אתרוג שיש לו ריח טוב ואגדלה שמך. ליצחק הלולב שנאגד והוא נעקד. ליעקב ההדס מרובה בעלים וגם הוא מרובה בבנים. ליוסף הערבה כעלי יבלי מים עכ"ד. ובעיר מקלט כ' סוד ד"מ ד' אתוון דשמא קדישא (עד"ש המקובלים הדס י'. ערבה ה'. לולב ו'. אתרוג ה'.] לתקן פגם אדה"ר והוא פרי עץ הדר טעם העץ כטעם הפרי יתוקן החטא הזה וז"ש ראשון לחשבון עונות אותו עון של אדה"ר עכ"ד. ויש לרמוז באות ש' ע"פ טעם החינוך הק'. באומרו שרצה הש"י להתפשט מחשבותינו בטהרה הוא מצות תפילין כו'. דהנה התפילין רומז למוחין שהם ג"ר חב"ד ששם מושב המחשבה ומשם נמשך מחשבו' קדושות וטהורות והנה נחלקים ד' פרשיות לד' מוחין שהם חו"ב והדעת נחלק לחו"ג הרי הם ד'. כמו שנרמז בב' שינין בתפש"ר של ג' ראשין ושל ד' ראשין חב"ד חבח"ג. והנה ד"מ הם נחלקים לז' מדות הק' הדס חג"ת ערבה נ"ה לולב יסוד אתרוג מלכות. והם ז"ס תחתונות הנקראים מדות. אך היסוד עולה עד הדעת כמו שכתוב בדרוש תר"י מערבי בשער הלולב פע"ח פרק ג' שסוד הלולב עולה עד הדעת וממשיך משם אל המדות בסוד משכיל לאיתן האזרחי הרי גם הלולב ומיניו ממשיכים מחשבות טהורות מן המוחין אל המדות ומשם לכנ"י כמו תפילין ואומרו שצוה הש"י לקחת בידינו דברים המזכירים שכל שמחת לבבינו לשמו וידוע שמצד הטבע הד"מ משמחים לב כו' כראה בביאורו ע"פ הידוע מהבעש"ט הק' כי ז' מדות חג"ת נהי"ם הם אהבה יראת התפארות נצוח הודיה התקשרות ממשלה וזה כל מגמת עבודתינו להעלותם להש"י לאהבו ולירא ממנו ולפארו באמת ולנצח היצה"ר ולהודות לו ולהתקשר בו ולהמליכו וצריך לקשר הז"מ אל ג"ר שהם ג' חללי דגולגלתא סוד המוחין לכן אחר שנטהרנו מפשעינו בימים נוראים וזכינו למוחין קדושים ולאמונה חדשה ורוח נכון נצטוינו לתקן כל המדו' הנ"ל ע"י ד"מ הנ"ל הרומזים לז' מדות כנ"ל וזהו הוא שמחת לבבינו כי כאשר ישיג האדם מבוקשו ותוחלתו ישמח ביותר וזהו אומרו שמצד הטבע משמחים לב רואיהם כי בלב הוא משכן השכל אסר שש ושמח בהשיג תוחלתו כי השכל חפץ תמיד לקשט מידותיו לכן בראותו המינים האלה שהמה מכוננים הלב אז ישמח לבבו וזהו ושמחתם לפני ה"א ז' ימים שהם ז"ס הנ"ל אשר נרמזו בד"מ כמש"ל ונרמז באות ש' שבו ז' מדות כמ"ש בכתבי האריז"ל שיש בשין ג' יודין ג' ווין שהם חג"ת נה"י ורגל האחרון שהוא צורת כ הוא בחי' מלכות. ונרמז מ"ש בעיר מקלט ד"מ הם נגד אותיות הוי"ה ב"ה באות ש' שהוא רומז רזא דאבהן המתייחדים במלכות כמ"ש בזוהר הרקיע והוא דג' קוין הם חג"ת ג' אבות ורגל התחתון הוא מלכות וכמש"ל. והנה הם נגד ד"א הוי"ה ב"ה כי ג"א הם רזא דיה"ו ודוד ה' אחרונה. וז"ש מהר"ם לעורר זכות אבות שהם בשין. ונרמז עוד עפמ"ש במגן דוד וז"ל ש' רומזות בלולב הדס לולב ערבה רומז תלת ענפי שין עכ"ד וי"ל להוסיף על דה"ק כי האתרוג נרמז ברגל התחתון וכנ"ל. ונרמז גם מ"ש בסידור הרב תניא ד"מ הם בסוד התכללות והאחדות כנרמז בש' שמתייחדים האבות ונכללים במלכות והוא בסוד התכללות. וי"ל בדרך היחוד אתרו"ג לול"ב הד"ס ערב"י נח"ל עה"כ שהם בסוד התכללות גי' בשוה פסוק היחוד שמ"ע ישראל ה"א ה' אחד ונרמז ג"כ באות ש' בצורתה ובמילואה כי צורתה בכללות היא זי"ו כמש"ל וג' תגין על ראש אחד שהם זיונין הרי ג"פ ז' גי' כ"א ובצורה הפרטיות גי' חיים כמ"ש כ"פ בכתבי האריז"ל כזה ג' יודין ג' ווין כ' רגל התחתון ושי"ן מלא בהחשב ו' מנצפ"ך גי' אלף ו' הרי כ"ג כ"א ס"ח אלף י' גי' יח"ע שמע ישראל ת' ה' אחד עם ד' הרומז ד"מ הנ"ל הנכללים באחד. ומ"ש הבחיי הנ"ל שיהי' הד"ר בליחותן כי ליחותן הוא חיותן כו' וז"ש לא המתים יהללו יה כנ"ל יש לרמוז עד"ש בכתבי האריז"ל בסוד מלך הד"ר מלך השמיני שלא נאמר בו וימת והוא בסוד התיקון והחיים כי הד"מ הם תיקון אדה"ר ג"כ כמ"ש הרמב"ן הנ"ל. והנה זה תלוי בזה להעלות ניה"ק מז' מלכין וזהו יהי' גם תיקון חטא אדה"ר לכן בעינן בכל ד' מינים שיהי' הד"ר אך באתרוג נאמר בפירוש פרי עץ הד"ר לפי שעיקר פגם אדם הראשון הי' רק באתרוג אך כולם נלמדים מאתרוג דהתיקון הוא ע"י כולם יחד בהתאחדותם. וז"ש לא המתים יהללו יה. בסוד ז' מלכים שהי' בהם הפגם