דרך חוקיך קכב

שיז כ שלא לאכול ולשתות ביוה"כ שנאמר כי כל הנפש אשר לא תעונה כו' ונכרתה כו' וכ' בעקדה וז"ל וכל הנפש אשר לא תעונה להצטער על הראשונו' מהרהורי תאוות הבשריות תכרת בקיצור שנים מעמיו כי הרע מפסיד א"ע ע"כ. ונרמז באו' כ הרומז כלה ונחרצה כמ"ש בזהר בהקדמה והוא כנ"ל שאם לא יבטל תאוותיו תכרת נפשו שכן כ רומז לכוף החומר ביותר וזה כף כפיפה בכפל לכוף מאוד ולהכניע התאות ביוה"כ וכן כ' רומז כס"א כמ"ש בזהר שם שהוא יוה"כ בחי' בינה עולם הכסא והוא גם בחי' עוה"ב שאין בו אכילה ושתיה ואם יזהרו מאכילה ושתיה אז יעלה תשובתם עד כסא הכבוד וינצלו מן כליה ומכרת כמש"ל במצו' גיד הנשה כי שם בכסא חקוק יעקב שנאמר בו ואותך לא אעשה כלה: שיה ת לשבות ממלאכה ביו"כ שנאמר שבת שבתון היא לכם. נרמז מ"ז באו' ת הרומז חותם כמ"ש בזוהר דאנא גושפנקא דילך ורומז חותם המלך אשר ביום כפור יחתמון בו ורומז אשר בו נחתמים בתיו תחי' או ח"ו בתיו להיפוך וכן ת' בו צורת דנ כמש"ל לכן צריך להרבו' בו בתשובה הנרמז באות ת כמ"ש באודר"ע לכן צריך לשבות אז ממלאכה כדי להיות לבבו פנאי לתשובה ויזכה לחותם חיים שהוא תיו חותם תחי': שיט ך לשבות ממלאכה ביום ראשון של סוכות שנאמר ביום הראשון מקרא קדש. כ' בס' צרור המור למה אומרים בכל החג הלל גמור מפני שביוה"כ נתכפר להם מעשה עגל ומאז נגמר שלימותם משא"כ פסח ע"כ והוא עד"ש בפיוט יום א' דסוכות אוימתי בחיל כפור כו' גלתי כהצדק פור ר"ל שיצאו זכאים בדין והכריע כף זכות לתחי' ונרמז בכף פשוטה עד"ש בפרד"ס כ' רומז כף זכות כף חוב. וי"ל כ פשוטה רגל הימין למטה שנתפשט כף זכות והכריע למטה ולכן אומרים הלל ומט"ז צריכים גם לשבות במנוחה. ונרמז בך פשוטה סוד וימינו תחבקנו בסוד החסדים שכן כ' פשוטה רומז חסד כמ"ש בפרד"ס שהוא פשוטה לימין ובסוד ושכותי כפ"י עליך שהיא סוד הסוכה הפורסת שלום שהיא אמא עילאה עם בחי' החסדים המקיפין כנודע בסוד סוכת שלום אימא עילאה כביכול ששם מנוחה וחירות ושביתה ממלאכה ורומז כף פשוטה ידו יהי' פשוטה ולא תעשה שום תנועה למלאכה: שך ו שלא לעשות מלאכה ביום א' דסוכות שנאמר כל מלאכת עבודה לא תעשו. לפי מה שכתבתי לעיל בשם החינוך כלל לכל שביתות יו"ט כדי שיהי' פנוים לעסוק אז בתורה וכמשארז"ל משה תיקן להם לישראל שיהיו דורשין הל' חג בחג נרמז זה באות ו הרומז על תורה וכן ו רומז ת"ת יעקב שהוא כנגד חג הסוכות כמ"ש בסה"ק כטעם ויעק"ב נסע סכות"ה וזהו ענין תהלוכו' יום הזה נגד ת"ת יעקב לכן רומז ו לעסוק בתורה ביום א' דסכו' ולכן אסור במלאכה בו. ומהר"ם כ' טמ"ז וכיון שיש לו קרואים האבות באים לראו' הסוכה לכבודם אין ראוי להתעסק במלאכה ע"כ וכ"כ בזוהר בסוד אשפוזין קדישין שהם ז' רועים שבאים לסוכה לכן צריכים לשביתה ומנוחה. ונרמז באות ו הרומז ז"א שהוא ו"ק ומלכות טפלה חרי ז' קצות חג"ת נהי"ם שהם ז' רועים ונרמז אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף דוד עם שם הוי"ה ב"ה הבא עמהם עולה מספר כל מלאכת עבודה לא תעשו לפמ"ש בכנפי יונה שנוכל לחשוב ו אף במקום שחסרה: שכא י להקריב מוספי חג הסכות ז' ימים שנאמר שבעת ימים תקריבו אשה לה'. יש לרמוז מ"ז באו' י' מן יו"ם דהוא רומז חסד כמ"ש בפרדיס גם י רומז חסד הראשון לאשר בחג הסוכות מקיפים החסדים כנודע ובפרטות מוסף סוכת הוא נגד אהרן כמ"ש בזו"ח תולדות כי אהרן סוד ענני הכבוד דקשיר כל ז' ענני הכבוד כמ"ש בזוה"ק אמור דף ק"ג כי אהרן רישא לכל שבע עננים והעננים הם החסדים המקיפים ענן יומם דאזיל עם כולא יומין כנרמז באו' י' חסד הראשון. ועי"ל יוד מלא הוא בהוד כטעם יודו"ך עמים אלקים במזמור המנורה שהוא בהוד נגד אהרן ונרמז זה הענין במוסף שמקריבים ע' פרים נגד ע' אומו' לתת להם חיות ועי"ז יודו"ך עמים כולם באות יו"ד. ועוד נרמז י' רומז יחידא וידוע בסוד יב"ק ברכה קדושה יחודא הם נגד אי"י. אברהם ברכה. יצחק קדושה. יעקב יחודא. כמ"ש בתיקונים כ"פ וכן הוא בפע"ח שער הברכו' ומובן כי יעקב בת"ת הרומז ו"ק ומלכו' טפלה תמיד להם הרי יחוד זו"נ יחידא והנה המוספין היו פרים ע' אלים י"ד כבשים צ"ח הרי מספר יעק"ב בסוד ויעקב נסע סכותה וכן רומז יחודא דזו"נ ב"פ ע"ד מ"ד ומ"ן כזה יאהדונה"י ע"ד מ"ד וכזה א"י"ד"ה"נ"ו"י"ה. ע"ד מ"ן עולה יעק"ב