דרך חוקיך קכ

הרדב"ז להיות היום הזה תחלת מעשיו ית"ש ולקרא יום הדין רצה הקב"ה לזכות ברואיו לקבוע להם יום א' בכל שנה לפקוד מעשיהם כדי שלא יתרבו העונות ויהי' מקום לכפרה ויפרע מהם ראשון ראשון כו' נמצא יום הזה קיומו של עולם ואין ראוי שיהא אדם נדון והוא עוסק במלאכתו אלא יהי' פנוי כו' לשוב בתשובה ויש אות בשמים שיום זה יום הדין שהחודש הזה מזלו מאזנים כי פלס ומאזני משפט לה' עכ"ד. ומהר"ם הבבלי כ' המקטרג עוסק להלשין עבד אל אדוניו וצריך לתת אל לבו לתקן אשר עיות כל השנה ואם יעסוק אז במלאכה איך יפשפש במעשיו לתקן חטאיו עכ"ד. ויש לרמוז טעם זה באות ת הרומז דין כמ"ש בזוהר חקת ת צורתו ד"נ גם נרמז מ"ש מזל תשרי מאזנים שהוא פלס ומשפט להכריע לזכות או לחובה. ונרמז באות ת הרומז ת תחי' ת תמות כי ביום הזה נדון לחיים ולמות. עוד נרמז מ"ש שצריך שיהי' פנוי לשוב בתשובה כי ת רומז תשובה כמ"ש ברז"מ וכן משמע באודר"ע גם נרמז יום הזכרון שכ"א בא בספר הזכרון ביום הזה כי ת"ו מלשון והתוית ת"ו וצריך לשבות כדי להפקד בזכרון טוב ת' תחי': כל שיב כ שלא לעשות מלאכה בר"ה שנאמר כל מלאכת עבודה לא תעשו. בחינוך טמ"ז המועד הזה נתן ה' לברואיו לפקדם בכל שנה שלא יתרבו העונו' כ"כ ויהי' מקום לכפרה כיון שהם מעטים מעביר עליהם ראשון כו' ורב חסד מטה כלפי חסד ונפרע להם מעט מעט ואם לא יפקדם עד זמן רב יתרבו העונו' כ"כ עד שיתחייב העולם כליה ח"ו נמצא היום הזה קיום עולם לכן אסור במלאכה עכ"ד. והוא כמש"ל בשם הרדב"ז. וי"ל באות כ הרומז כסא הכבוד כמ"ש בזהר ובאודר"ע ורומז יום הזה שיושבים כסאו' למשפט ויכון בחסד כסאו עד"ש ורב חסד מטה כלפי חסד וכן כף רומז כף זכות כף חוב והוא מזל מאזנים פלס ומשפט ביד ה' וע"י תשובה שמגעת עד כ כסא הכבוד מטה הכף לכף זכו' להכריע לחסד ולרחמים. ועוד נרמז עפמ"ש בזהר בהקדמה כ אשתמע בה כלה ונחרצה וזהו אם תרד מן כורסיא כסא הכבוד ורומז שאם לא יזכרו לעשו' תשובה ע"י טרדות המלאכת אז יתרבו העונו' ותרד כ מן כסא ותעשה כליה ח"ו אבל כשעושים תשובה ביום ר"ה הכסא מלשון כסא אז והוכן בחסד כסאו כי גדולה תשובת שמגעת עד הכסא ואז תהי' אות כ בכורסיא למעלת בכסא ושם חקוק דמות יעקב שנאמר אליו כי אעשה כלה בכל הגוים אותך לא אעשה כלה כי כליה בא מן אות כ' והוא בכסא ששם תבני' תם חקוקה ולא תרד אות כ' מן הכסא ומרחם על זרע יעקב לדונם לכף זכו' וחיים כי המליך אות כ בחיים: שיג ל להקריב קרבן מוסף בר"ה שנאמר והקרבתם אשה לה'. בחי' כ' כטעם כל המוספין להוסיף לכבוד היום קרבן לה' עכ"ד. ומהר"ם כ' לפי שר"ה יום הדין ואף על הרתורי עברה מקטרגים וכדי שלא יבואו לערבב אנו מוסיפים קרבן לפייס עכ"ד ודבריו עולים עם מ"ש בזו"ח תולדות דמוסף ר"ה כנגד יצחק והנה גבורות יצחק הם גבורות קדושות לכן בטלין בעלי הדין המקטריגים ומתפייסים בקרבן מוסף הזה שהוא נגד הגבורות כי כל הדינים נמתקים בשרשם כיון שהם יונקים משם. וממילא לא יבואו לקטרג ולערבב גבורות קדושות פחד יצחק עם דינים קשות מסטרא דלהון כי נמתקים ע"י הקרבן ויוכרעו לרחמים ויש לרמוז באות ל ע"פ מ"ש בשל"ה פ' לך ל רומז מחלוקו' לש"ש ויש לומר בזה כי ע"י המחלוקות לשם שמים בין תנאים מוסדי ארץ נלמד למ"ד מלמ"ד ויבוררו כמה הלכות ודינים כמו מחלוקות שמאי והלל בתלמוד. וי"ל כי כל הלכ"ה הוא בחי' מלכות אותיות הכל"ה והוא נוקבא קדישא המתקשטת בכ"ד קשוטי כלה. והנה בנין הנוקבא הוא ע"י הגבורות כנודע לכן ע"י מחלוקות גבורות קדושות נלמדו ונבנו הלכות ולמ"ד לשון למוד ותלמוד. והנה מוסף דר"ה שהוא כנגד יצחק מחלוקות לש"ש שסופו להתקיים נרמז באות למד שבזכות התורה שנבנה הלכותי' ע"י הדינין וגבורות יצחק יומתקו כל הדינים מן כנסת ישראל שהוא בסוד הלכ"ה הכל"ה קריאה בנעימה. ועוד יש לרמוז דהנה נוסח תפלות מוסף תקנו לנו איתנינו נגד קרבן מוסף. וגם בהיות המקדש אמרו נוסח ברכו' מוסף הזה על הקרבן לכן יש בקרבן מוסף אלו הכוונו' של תפלות מוסף ר"ה ותוכן הכוונת מלכיות זכרונו' שופרות מלכיות בנת"י שלה. זכרונו' חג"ת. שופרות חב"ד שלה והכל בנה"י שלו שבו ט' פרקין עש"ה בסידור ובפע"ח. וכ' בשעג"ע באות ל וז"ל והנה אות ל' נקבע בזה העתיק שהם ג' ווין רומזים לג' קדושות וכל א' הוא ג' קדושות דהיינו ו' א' רומז כח"ב כי שיעורא דו' ג' יודין ו' שני רומז לחג"ת ו' שלישי רומז לנה"י והם סוד נקודה חדא דאיהו תלת ואיהו תשע כמבואר בזהר עכ"ל הק'. והנה ידוע דכל הארה שיש בעולם עליון גם בעולם התחתון נמצא הארה זו הרי באות ל כוונת מלכיות זכרונות שופרות כי ו' עליונה הרומז חב"ד הוא מגדל הפורח באויר למעלה רומז