דרך חוקיך קטו

שנתנסה י' בלבב שלם. יצח"ק בג"וף א' גי' ש ור"ל שמסר גופו לאלוף אחד. יעק"ב בכ"ל מאוד"ו אה"ב א' גי' ש ועוד נרמז שי"ן ר"ת "שויתי "יי "נגדי ר"ל שצריך תמיד לשים ה' לגד עיניו ולקדשו ועוד נרמז ש רומז ג' קדושות קדושת הקב"ה. ק' שבת. ק' ישראל. כמ"ש באודר"ע באות ש'. והנה קדושת שבת נדחה מפני קדושת ישראל שמצוה לחלל שבת על קדושת ישראל וקדושת ישראל נדחה מפני קדושת הקב"ה הרי כל ג' קדושת הם להקב"ה ויש לרמוז באות ש' צורת זי"ו קודם הוא י' ואח"כ ו' ואח"כ ז' י' רומז שרותא דהויה שהוא הקב"ה ו' רומז ת"ת ישראל ז' רומז שבת הרי ג' קדושת והקב"ה בראש שכולם נדחים מפני קדושתו. וזהו ונקדשתי תו"ך ב"י כמו שנרמז בש יו"ז ו' הוא באמצע הרומז לישראל ונרמז ר"ת של ונקדשתי תוך בני ישראל גי' תי"ח בסוד תח"י נפשי שאם מוסר עצמו למיתה אז הנפש תח"י חיים נצחיית. ונרמז בצורת ש גי' חיים כמש"ל ג' יודין ג' ווין ואות כ' למטה בשם כאריז"ל ומצות ק"ה לקבל ד' מיתות ב"ד. ונרמז ונקדשת"י בתו"ך ב"י אנ"י ה' מקדשכם גי' ב"א תצ"ב גי' שמע ישראל י"א י"א ברוך שם כמל"ו עם י"ב תיבות שבהם עם ד' הרומז ד' מיתות ב"ד: רחץ ת לשבות ממלאכה ביום א' של פסח שנא' ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם. בחי' כ' כדי לחשבו בענין הנס שנעשה בו להללו ולשבחו וכדי שיזכרו הנסים שנעשו לאבותיהם ויודיעום לבניהם כי ע"י השביתה יהי' פנאי לעסוק בהם. ועוד יש תועלת בשביתה שמתקבצים בבהכ"נ ובהמ"ד לשמוע תורה וכמשארז"ל משה תיקן לישראל לדרוש הלכו' פסח בפסח כו' עכ"ד. ומהר"ם כ' טמ"ז כיון שאתה צריך להכריזו שהוא קדוש אם תעשה בו מלאכה אנה הוא קדושתו ולא יתבוננו לפרסימא ניסא שאז אכלנו אלהי מצרים קלוי באש בזמן תקפו ט"ו לחדש כו' ואם יעשה בו מלאכה יסיח דעתו מהנס עכ"ד. וי"ל טעם זה באות ת והתוית תו שהוא סימן ואות לזכור הנסים האלה ע"י השביתה. ועוד רומזת ת' הרומז תורה כמ"ש באודר"ע והוא טעם ב' של החינוך להיות פנוי ממלאכה כדי שיהי' להם פנאי לשמוע דברי תורה והל' פסח בפסח ועוד רומז ת תו תחיה ת' תמות והוא מיתת והריגות בכורים ע"י ת' תמות. וראיתי הדם ופסחתי עליכם בסוד פ"א ס"ח. גי' חיים. כי בכ"מ הוה דם סימן מיתה וחיו תמות הוא ע"י רושם דם ובכאן נהפך הדם לסוד תו תחיו והוא דם פסח ומילה ואומר לך בדמיך חיי גי' או"ת שהי' תו וסימן חיים ע"י הדם. ועוד יש לרמוז כי ת' מורה על מדרגה התחתונה מלכות דמלכות דעשי' סוף כל המדרגות בחי' רגליה יורדות מות אשר שם החשכות והסתר פנים והש"י המרחם את כל לבל ידח ממנו נדח מאיר פתאום ע"י אלף עד שמגיע לבחי' א שהוא קרוב מאוד אל המאציל וכמ"ש בס' בן פורת יוסף בשם הבעש"ט זי"ע. וזה סוד המבואר בזו"ח שה"ש א' נחתא לגבי ת לאמשכא לגבי' וכן הי' בנס של יצ"מ בפסח שהי' ב"י משוקעים בטומאה במ"ט שערים ופתאום ריחם הש"י עליהם והעלה אותם שלא בהדרגה לחירות עולם בסוד ופסחתי עליכם כמ"ש בסה"ק שהי' גדלות קודם לקטנות בדרך דילוג ופסיחת כמו אות ת' והנרמז בו כנ"ל: והנה זה היה על שגלוי לפניו שעתידין לקבל תורה כמ"ש בהוציאך העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה כנרמז ג"כ בת' הרומז תורה ובא מצוה זו במנין רח"ץ בתרי"ג כטעם קדש ורחץ וכן רומז למספר רחמי"ם שנתעורר אז על ישראל: ימים רצט י שלא לעשות מלאכה ביום א' דפסח שנאמר כל מלאכת עבודה לא תעשו. כ' באלשיך שקולה יצ"מ כחידוש העולם ובבריאה היו ב' ימים רשומים יום א' שהכל נברא בו אלא שהי' יוצא לפועל בכל יום המתייחס אליו ויום ז' שבו הי' קיום העולם ע"י השבת וכנגדם יום הט"ו שבו הי' שידוד המערכה והי' יצ"מ וביום הז' הי' קי"ס שבו תוכלל כל הנסים וע"י נסים האלה הושרש בהם חדוש העולם מאתו ית' והשגחה ושכר ועונש וזהו ז' ימים תאכל מצות נגד ז' ימי בראשית עכ"ל. ויש לרמוז באות י' הרומז על שם הוי"ה ב"ה כמ"ש בזוהר י' שרותא דהויה והוא המהוה כל הויות הי' הוה יהיה וכן כל י' אחזי הויה הרומז חדוש עולם. ונרמז באות י' מן ששת ימים תעשה מלאכתך שהם נגד ימי בראשית כמו שמסיים הכתוב כי ששת ימים עשה ה' כו' הרי נרמז כאן חידוש עולם. ונרמז עוד באות י' מו ימים סיוד רומז חסד הראשון חסד לאברהם כטעם והוא יושב פסח האהל עיין לק"ת שם והוא יומא דאזיל עם כולא יומין דהוא יום הראשון חסד לאברהם והוא נגד יום א' דפסח שרומז ראשון לבריאה כדברי האלשיך וכן פסח הוא עמוד החסד בחי' אברהם ונרמז י' גולם פשוט בלי תנועה ומלאכה חומר היולי עיין ע"ח שער אבי"ע והוא מבלי עשיית מלאכה ותנועה: