דרך חוקיך קז

ועי"ל עד"ש המליך אות ו' בהרהור רומז להדבק באשה שאין לה הרהור אחר ובס' עיר מקלט כ' שאין אשה כורתות ברית אלא למי שעושה אותה כלי לכן משתבעל לאחר אסורה לכה"ג כי מחשבתה באחר עכ"ד. ונרמז גם זה בו"ו הרומז חבור כמו וויהם זהב כי הכה"ג שהוא עמוד עולם צריך שיהי' בבחי' החבור עם אשתו כמו ווי העמודים ולא בחי' הפרוד באשה שנבעלה לאחר שאז אין החבור חזק וכנ"ל וכ' עוד שם שגם בוגרות ומוכת עץ אסור לכה"ג לפי שבוגרות יש לה הרהור וכן אם אבדה בתולה מקודם שוב אינה כורתת ברית. וי"ל גם זה באות ו' הרומז הרהור וברית וחיבור וכנ"ל: לשוא רעד ל' שלא ישא כה"ג אלמנה שנאמר אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח. בחי' כבר נבאר למעלה. ובס' עיר מקלט כ' סמאל רוכב על ד' חיות הנקרא אלמנה גרושה חללה זונה ואין הקטגור נעשה סנגור ואם ד' נשים אלו מקרבים כוחות הטומאה איך הכהן שהוא קדוש יקרב אליהם עכ"ד. ויש לרמוז באות ל שהוא גבוה למעלה מכל אותיות והוא הגדול מאחין והוא בחי' ל"ב כמ"ש באודר"ע ל' הוא ל"ב רומז על כהן גדול שהוא לב העולם ויותר שהוא מקרב גם לבם של ישראל. לכן אסור להסיר לבבו ע"י נשים פסולות ופגומות פן יסירו לבבו ולב כל העולם כולו התלוים כולם בלב כה"ג. ויש לרמוז עוד עפ"י מ"ש בברוך שאמר ל' הוא דוגמת מלך יושב על כסא רחמים. ומלכות מלפניו ומלאחריו כ' זה כסא הכבוד ומלפניו מ' זה מלכות ע"ש. ורומז על כה"ן גדו"ל גי' כס"א הכבו"ד אשר בו שלש רגלים אברהם יצחק יעקב. [ורגל ד' דוד הוא נטפל אליהם]. והנה אי"י שהם חג"ת אשר להם שמות הקדושים אל אלקים הויה. הרי אברהם יצחק יעקב אל אלקים הויה גי' תשפ"א. והוא סוד כסא של אות ל שכנגד מרכבה טמאה כסא של סמאל. ד' חיות אלמנה גרוש"ה חלליה זונ"ה גי' הכי הוי תשפ"א. הרי כהן גדול שהוא כסא הכבוד של אי"י כנ"ל הוא ניגוד לד' חיות טמאות הנ"ל. ועוי"ל עפ"י מ"ש במאו"א אלמנה רומז למלכות כשהיא נקודה קטנה ואז היא בחי' אחורים א אד אדנ אדני גי' אלמנ"ה עכ"ל הרי אלמנה אחורים. לכן אסור לכה"ג שהוא אבא חכמה חכמת אדם תאיר פניו באור פני מלך חיים חכמה המחי' אסור להדבק בבחי' אחורים ונרמז באות ל שרומז ג' יודין של יברכך יאר ישא שהוא ברכת כהנים והוא הארת פנים בטעם יאר ה' פניו. ישא ה' פניו. וכת"ג סוד ל כמש"ל שהוא הגדול מאחיו לכן הוא בסוד הפנים ולא באחוריים אלמנה כנ"ל: ערה ש שלא יבעל כה"ג אלמנה אף בלא קדושין שנאמר ולא יחלל זרעו בעמיו. בזוה"ק הטעם דאשה היא כוס של ברכה וקיי"ל טעמו פגמו ואסור לשתות ממנו כי הוא פגום. וכה"ג אסור לו להשתמש בכלים פגומים ע"כ. וי"ל אלמנה גי' פגם עם ג' אותיות. והנה אף אם היא אלמנה מן הארוסין ולא שייך טעמו פגמו עם זאת יען כי קבלה אור מקיף מבעלה ע"י הקידושין נעשית פגימה ע"י מיתת הבעל. וכה"ג צריך להיות בתכלית השלימות. ונרמז באות ש' הרומז שלימות ושררה ושלוה כמ"ש בס' שערי ג"ע באות ש' והנה הדין זה הוא רק באלמנה אבל גרושה זונה חללה אין לאו דחילול באם בעלן בלא קיחה וקידושין. נמצא בצד זה חמור אלמנה מן גח"ז. אף דהם אסורים אף בכהן הדיוט. ואלמנה מותרת בכה"ד מ"מ לענין זה חמור אלמנה לכה"ג דיש לאו אף בבעילה בעלמא ושייך חלול ואף דגם בגרושה וזונה שייך ענין טעמו פגמו. אמנם שם לא הי' הפירוד ע"י מיתה רק ע"י גט משא"כ מיתת הבעל המות יפריד ביותר ועושה פרוד בעצמותה ונעשית בחי' נקודה להיותה נסוג אחורים ועי"ל משום דבגרושה י"ל כיון שנתגרשה לא הי' זיווג שלו מתחלה בעצם לכן גם הפירוד אינו בעצם כי לפי החבור והיחוד יפעל הפרוד ביניהם מכ"ש זונה לא הי' לה שום חיבור לכן י"ל דל"ש לומר טעמו פגמו לפי שהי' בלתי חבור בעצם אינו מזיק טעימה שלו כמו אם נבעלה מקודם לכשר לה. גם י"ל לענין זה הטעם טעמו פגמו לא הי' בלאו רק באיסור בעלמא דבאמת אסור לכה"ג לבעול גם בעולה ומכ"ש גח"ז. אך בלאו אינו עובר והוא הטעם לפי שלא הי' חוברה היוצר מתחלה ועיין לקמן מצוה תק"פ שהבאתי ראיות לזה שבגרושה שייך לומר שלא הי' זיוגו בתחלה. אבל אלמנה לגודל החבור שהי' ביניהם והפירוד היא ע"י מיתה לכן הוה חלול לענין כה"ג לכן אסרה התורה בלאו דלא יחלל. ונרמז באות ש מן לשוא שהוא ש' שקר היפוך השלימות והשלום הנרמז באות ש' ובזה מחלל זיו הכהונה הנרמז בשי"ן כמש"ל: רעו ו שלא לעבוד במקדש כהן בעל מום קבוע שנ' איש מזרעך לדורתם כי יהי' בו מום לא יקרב להקריב. בחי' כ' לפי שרוב פעולות רצויות אצל רואיהן לפי חשיבות עושיהם ואם יהי' פחות ומשונה בצורתו ובאבריו לא יאותו כ"כ פעולתיו על לב רואיו ע"כ צריך השליח אשר הכפרה