דרך חוקיך קג
Derekh hukekha 103 · דרך חוקיך · free full Hebrew text
Open in the reader →מה בעי הכי בעול המדות ולהנ"ל יונח דהנה כתיב משפט לאלקי יעקב וכ"כ בתיקונים משפט הוא עמידא דאמצעיתא והוא קו המידה המכריע וממזג בין חו"ג וזהו לא תעשו עול במשפט היינו במדה במשקל כו' שהוא בחי' משפט עמידא דאמצעיתא והוא אות ו קו המדה כנ"ל. ובשל"ה כ' דבעון מדה פוגם בשכינה הנ"ק מדה כמ"ש בתיקונים היא מדה דילי' והוא שעורא דילי' להשפיע ע"י במדה ובשיעור הראוי ונקרא מדה מ"ה ד כי בהתחבר אלי' שם מ"ה והוא ד נעשה מד"ה וכשמקלקלים המדה למטה נעשה ד חרבה כי מסתלק ממנה מ"ה עכ"ד ה"ק. וזה נרמז באות ו' דהוא בשם מ"ה ב"ה. והנה הנוקבא טפלה אליו בסוד מילוי ו"ו כמש"ל במצוה קס"ז בשם רז"מ מהתיקונים ורומז אשר בעון מדה יש פירוד ב' ווין אלו שהם זו"נ שהם צדק ומשפט. ונתרחק משפט מצדק ועי"ז נעשית בחי' דינים כמ"ש בזוהר האזינו רצ"ב ע"ש. ובזה יונח ג"כ הלשון לא תעשו עול במשפט שהוא בחי' ת"ת ו' להפרד מן ה צדק. ע"י עול מדה שהוא משפט. וזה שנרמז מצוה זו באות ו' ומצוה שלאחרי' באות ה דכאן מזהיר על משפט ו'. ואח"כ מזהיר על בחי' צדק לקרבה אל משפט. וצדק הוא ה' אחרונה צדק מלכותא קדישא: רס ה לצדק המדות והמשקלות שנ' מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם. הנה כבר רמזתי המצוה זו באות ה' אחרונה שהיא בחי' צדק שגורם ע"י צידוק המידות לקרבה אל ו' וליחדה עם בחי' משפט. ועם בחי' מ"ה ונעשית מדה דילי' ד' מ"ה כנ"ל. ונרמז ד' פעם צדק כי הוא ד' לכן יש בה ד' צדק ונרמז ד"פ צדק ג"י אלהי אברהם אלהי יצחק אלהי יעקב שהם המוחין חב"ד כמ"ש בכוונת העמידה כי יאירו המוחין בזו"נ לייחד משפט עם צדק וע"י המוחין יהי' להם בחי' יחוד מן ומ"ד כנודע. ונרמז עוד דפ' צדק ג"י בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים. ור"ל שימדוד מדה שלמה וצדק בהרוחה ויבטח בהש"י אשר ישלח לו הברכת ויצליח במסחרו וממכרו. ולא יבגוד ח"ו במדה ונרמזו ב"מ אלו באותיות יחוד ו"ה מן כי לא ינקה הויה את אשר ישא שמו לשוא ויעשה פירוד ביניהם ח"ו ע"י עול משפט וצדק. כנ"ל. ודו"ק. ונרמז בפסוק הזה מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם עולת אלף תרכ"ט: רומז יחודא דילה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד עם צדקה חסד. כי עי"ז נעשת מצדק צדקה כנודע והוכן בחסד כסאו. ואז נמתק דינא דצדק בחסד ונעשית צדקת ועוד רומז יח"ת בשכמל"ו עם יחוד וה' עם י"פ הויה כנ"ל שנעשית ביחוד בפ"ב בשוה אליו ומאורין בתי"ס י' הויות דילי' וה' יכפר: את רסא א שלא לקלל אב ואם שנ' איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת. בחינוך כי עי"כ יזלזלו במוסרם ומתוך כך יגדלו שורש פורה רוש וימרדו גם באדון צבאות אבי כולם לכן הוקש כבודם לכבוד המקום ב"ה עכ"ד ובס' כלי יקר ארז"ל בזמן שאדם מכבד או"א מעלה אני עליהם כאלו דרתי ביניהם וכבדוני וראי' לדבריהם שבחמשה דברות אחרונות לא נזכר השם בה' לפי שמדברים בין אדם לחבירו וא"כ למה נזכר במצות כבוד שם הויה ב"ה אלא שעשה הקב"ה דירה לשמו ביניהם עכ"ד. ויש לרמוז מצוה זו באות א הרומז אלף חכמה שהוא א"ב. אלף בינה היא א"ם ונרמז כי הוקש כבודם לכבוד אלופו ש"ע שהוא אלף זה הקב"ה ראשון לכל ראשון. ועוד י"ל עפ"י משרז"ל בפסוק יודוך ה' כל מלכי ארץ כו' שבשעה שאמר הקב"ה אנכי הא' לא יהיה לך כו' אמרו אוה"ע לכבוד עצמו דורש. וכאשר שמעו כבד את או"א הודו ואמרו ראש דברך אמת. הרי ע"י מצוה זו ניכר האמת וזה י"ל באות א הרומז אמת כמ"ש באודר"ע אלף אמת למוד פיך. ונרמז עוד באות א מ"ש במקלל או"א מות יומת: כי אם פוגם באות א כנ"ל הרומז ראש דברך אמת. נעשה מן אמת מ"ת ב"מ לכן מות יומת בם כי ע"י זה שמקלל או"א מעורר עליו ארור מקלה אביו ואמו ומנדבק באלף הרומז ארור כמש"ל כ"פ: רסב ת לדון בשריפה להמחויב שרפה שנ' באש ישרפו אותו ואתהן וזה הפסוק נאמר בבת כהן אשת איש שזינתה שמיתתה בשרפה. ולמדו רז"ל מכאן מ"ע על הסנהדרין לדון שרפה לכל הנשרפין ויש לרמוז באות ת' לפי מ"ש בס' יצירה המליך אות ת' בחן וצר בו צדק בעולם. והנה ת' הוא מדרגה התחתונה בחי' מלכות דמלכות ששם מזל צדק אש אוכלה כמ"ש בזוה"ק האזינו דף רצ"ב אר"ש אסהדנא עלי דכל יומא הוינא מצטער על עלמא דלא יוקיד בשלהובא דצדק ע"כ הרי מזל צדק שורף באש. וזה שנרמז באות ת שבה נוצר בחי' צדק אש לוהט לדון להפושעים שרפת אש כי ת' הוא צורת כ"ד שהוא דן ועם ת' גופא רומז תד"ן. והוא ת' מן תיבת א"ח שכינתא וכ' בתיקונים כ"א דשכינתא תתאה איתי דן לד' מיתות ב"ד והו א ת תדן ת' תמות בשרפה ונרמז במספר ת' תמו"ת אלף רמ"ו גי' חוטאי"ם עשר"ה בשריפ"ה, שהם בת כהן בתו. בת בתו. בת