דרך המלך (חוידנובסקי) צה

והביא ראיה מפ"ק דסנהדרין ד"ט פלוני רבע שורו של פלוני נהרגין ומשלמין דמי השור לבעלים אלמא אף דמסהדי על השור ולא על בעל השור אפ"ה משלמין דמי השור ע"ש. וכנ"ל להביא ראי' ממה שכתב הרמב"ם בפ"ה מה' עדות הח"ט דבדאורייתא אין עד נעשה דיין אלא דוקא בדרבנן וכ"א בחו"מ ס"ז סעי' ה' וכתב הסמ"ע שם משום דבעי' עדות שאתה יכול להזימה ולא יקבל הזמה על עצמו ועי' כתובות כ"א תוד"ה הנח ב"ק צ תוד"ה כגון ב"ב תוד"ה אבל ובקצוה"ח סי' ז' אות ד' ומבואר מדברי הפוסקים דלא מצינו בשום מקום דמה"ת עד נ"ד ואי אמרת היכא דהעידו על דבר איסור דצריך ב' עדים מה"ת והוזמו ליתא בדין הזמה א"כ משכחת גם דבאורייתא עד נ"ד כגון דהעידו דשורו של פלוני הרג נפש או נתנסך יינו דלהטעם דאין עד נ"ד משום דלא יקבל הזמה על עצמו לא שייך הכא דסוף סוף ליתא בדין הזמה דאינם מעידין עליו רק על ממונו א"ו דגם באיסורין שייך הזמה ומש"ה לא מצינו בדאורייתא עד נעשה דיין. אבל שוב ראיתי דאין זה ראי' דעכ"פ אי אפשר לעד להיות דיין מטעם הרשב"ם ועמדו שני אנשים וכו' מגזה"כ ואפי' להטעם דלא יקבלו הזמה על עצמן נהי דאין עונש ממון עליהן אבל עכ"פ פסולין לעדות כדאיתא בב"ק דף עב ובסנהדרין דכ"ז וכן נפסק להלכה בחו"מ סי' לד סעי' ח' ובודאי לא יקבל הזמה על עצמו שלא יהיה פסול לכל עדות שבעולם. ובזה ניחא לן דלהטעם דאין עד נעשה דיין משום דלא יקבלו הזמה וכו' א"כ בזמן הזה דהבית דין אינם ראויים לדון דין הזמה מטעם דאינם סמוכים כדאיתא בחושן משפט ס' ל"ח היה בדין דעכשיו בזמה"ז עד נעשה דיין ולא מצינו זה בפוסקים אבל אם נימא דלא יקבלו הזמה על עצמן לפוסלן לעדות דשייך גם בזמן הזה כמ"ש הרמ"א סי' ל"ת דאעפ''י דאין דנין דין עדים זוממים האידנא משום קנס מ"מ איכא נפקותא דעד זומם פסול להעיד אתי שפיר מה דלא נשתנה הדין בזמה"ז דודאי לא יקבלו הזמה על עצמן להיות פסולים לעדות והוי דומיא לעדות החדש דאין עד המעיד נעשה דיין דצ"ל או מטעמא דהרשב"ם או מטעם דלא יקבלו הזמה על עצמן שיהיו פסולין לעדות אמנם לפ"מ דאיתא בירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב והובא באהע"ז סי' כ ברמ"א שם איכא למימר בעדות החדש דדמיא לדיני נפשות ועי' ר"ה כ"ו ובתוס' שם ובליקוטי הגר"א ז"ל בסו"ס שנות אלי' ושוב מצאתי בירושלמי נדרים פ"ו דאף ה''ג דכתבו בהדיא דעדי החדש לד"נ דמיא מטעמם הנ"ל ודו"ק. סימן כה ה' עדות כתב הרמב"ם סוף פי"ג מהלכות עדות זה שפסלה תורה עדות הקרובים לא מפני שהם בחזקת אוהבים זא"ז שהרי אינו מעיד לו לא לטובתו ולא לרעתו אלא גזה"כ הוא לפיכך האוהב והשונא כשר לעדות אע''פ שהוא פסול לדיינות שלא גזרה תורה אלא על הקרובים. (מקורו הטהור סנהדרין כ"ז). והנה הרש"ל בתשובה סימן ל"ג העלה דין חדש דשונא גמור פסול להעיד ויסדתו מסופ"ק דמכות הרוג יציל וכו' ופי' התוס' משום שהוא שונא לו וכן פי' בפ"ק דסנהדרין ד"ט ובכנסת יחזקאל חלק חו"מ סי' פט דחה דברי רש"ל, לפמ"ש הנ"י פ' ז"ב דלאותו עדות שנפסל בעבורו א"צ הכרזה אף אנו נאמר אם אמנם סבירא להו לרבנן דאוהב ושונא כשר לעדות היינו לעדות אחרת אבל לאותו עדות שמחמתו אוהב או שונא שלו פסולין כמו מקבל הנאה לעדות. דלאותו עדות פסול ולשאר עדות כשר. והנני הצעיר לבית יעקב עומד משתאה על הכנ"י דדתה ראיות רש"ל הבצורות כמו חומה הלקוחים מדברי התוס' וגם השכל הישר מסכים לזה. מדברי הנ"י אשר לא קרב זה אל זה דהתם מה"ד הוא פסול מיד רק משום תקנת הלקוחות תקנו חז"ל דלא