דרך המלך (חוידנובסקי) סח

מן התפלה ומן התפילין משום דקי"ל העוסק במצוה פטור מן המצוה כדפירש"י שם הוא הדין בספק עבודה נמי פטורים מכל המצות מטעם דעוסקי במצות נינהו וא"כ האיך עולה על הדעת דעברי על איסור כלאים מה"ת להרמב"ם אתמהה. ובזה שביארנו דגם בעוסק ספק מצוה פטור מן המצוה ואל תתמה ע"ז האיך ספק מוציא מידי ודאי דהטעם פשוט דהתורה אמרה בלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת אבל אם אתה עוסק בדבר מצוה אין עליך שום חיוב מצוה אחרת והרי היא כמו שלא הגיעה זמנה של מצוה וא"כ מה לי אם המצוה ודאית כיון דעדיין לא הגיע זמנה לבא כיון דעסוק כבר בדבר שאינו רשות. ובהנחה זו קשה לי ג"כ דברי רבינו השג"א מה שכתב בסי' ל"ז לתרץ קושיתו העצומה דבפ"ק דערכין איתא בהדיא דכהנים חייבין בעת עבודתן בתפילין ש"ר ובזבחים פ"ב (די"ט) מבואר דפטורין אף בשל ראש משום עוסק במצוה פטור מן המצוה ותי' דהברייתא בעירכין מיירי בחטאת העוף הבא על הספק דאז חייב בתש"ר דדילמא לאו קרבן הוא ואין כאן מצוה כלל ואפ"ה בתפילין של יד פטורין דשמא קרבן הוא ואסור משום חציצה, ולפמ"ש אין מקום לדבריו דאפי' אם נאמר דהאי היקשא דנקבה לזכר אינו אלא אסמכתא כשיטת השג"א מה דלא כתבו כן התוס' בנזיר כ"ט ובזבחים ס"ח ע"ש דכתבו בהדיא שהוא מה"ת ובדאי דין קרבן גמור יש לו לחטאת העוף הבא על הספק כמו אשם תלוי ועיי' סוטה כ"ח תוד"ה מה ת"ל ולדידהו ודאי תקשי אמאי חייבין בתפש''ר כיון דעוסקים במצוה נינהו דפטורים מהמ"ל ואפי' אם נאמר כשיטת השג"א ז"ל דאינו אלא אסמכתא וחטאת העוף הבא על הספק דין קרבן ספק יש לו אפ"ה הי' להם להיות פטור מן התפש"ר מטעם דאפי' עוסק במצוה דאינה אלא מספק דג"כ פטור מן המצוה ודאית וכמש"ל. ולאיש ח"י מעט פעלים היה נראה לתרץ קושית השג"א דשתי הברייתות לא סתרי אהדדי דהא דאמרי' בעירכין דכהנים חייבין בתפילין היינו מעיקרא דדינא דלא תימא הואיל וכתיב וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך כל דאיתיה במצוה דיד איתיה במצוה דראש והני כהנים הואיל וליתנהו במצוה דיד משום דכתיב ילבש על בשרו שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין בשרו אימא במצוה דראש נמי לא ליחייבו קמ"ל דלא מעכבי אהדדי (אפי' דאינו ראוי לבילה) וחייבין מן הדין בתפש"ר אף דא"א בתפש"ו והא דאמרי' בברייתא דזבחים דפטורין אף בש"ר הוא מטעם אחר משום דעוסק במצוה פטור מן המצוה וכי תימא למאי נ"מ הא סוף סוף פטורין בעידן עבודה גם מתפש''ר איכא למימר דנ"מ בכה"ג דהיינו אם לבשו הכהנים התפילין קודם עבודה והגיע זמן עבודה דאז אסורין לחלוץ השל ראש משום דמה"ד כהנים חייבין בתפילין והפטור שלהן בשעת עבודה משום דעוסקין במצוה וכבר כתב הר"ן בפ"ק דקידושין (דל"א) דעוסק במצוה פטור מן המצוה הבאה לידו אח"כ אבל אסור לבטל המצוה שעסוק בה כבר וכ"כ התוס' יו"ט סוף פ"ח דסוטה ועוד אפשר לומר דנ"מ לשיטת רש"י בר"ה דף לג וכן הוא שיטת האגור בשם רבינו ישעיה ז"ל הובא בבית יוסף טור או"ח סי' תקפ"ט דס"ל בנשים דפטירי ממ"ע שהז"ג היכא דעבדי לשם מצוה עברי על בל תוסיף א"כ לפי זה ה"ה באנשים היכא דפטורים מעיקרא דדינא ועבדי לשם מצוה הרי עוברים על בל תוסיף. ולא תקשי לך דאם כן דר"י דסבירא ליה סומא פטור מן המצות הרי הוא עובר על בל תוסיף לשיטת רש"י והאגור בשם ר"י א"כ מאי האי דקאמר מ"ד הלכה כר"י וכו' עבדינא יו"ט לרבנן (ב"ק פז) שמחה זו מה זה עשה אדרבה הרי הוא עובר על בל תוסיף אבל הא לק"מ דאיכא למימר דלר"י דסומא פטור מן המצות פטור מכל המצות האמורות בתורה אפילו ממצות ל''ת (עי' ירושלמי סוטה פ"ב ה"ו דכן משמע ממה שכתבו התוס' בר"ה ל"ג ערובין צ"ו מגילה כ"ד ב"ק פ"ז והרא"ש בקידושין דל"א דסומא חייב מדרבנן דאי פטרית ליה אפי' מדרבנן א"כ הוה ליה כמו נכרי שאינו נוהג בתורת ישראל כלל דמשמע דפטור מה"ת אף ממצות ל"ת כמו נכרי אם כן ליכא גביה לאו דבל תוסיף נמי ואפי' אם נאמר כשיטת הסוברים דאפילו לר' יהודה סומא חייב בל"ת מדכתבי התוס' דסומא חייב מדרבנן וכל מילי דרבנן אסמכוה אלאו דלא תסור (ברכות י"ט שבת כג) דכן מפורש יוצא מפי הטו"א מגילה כ"ד ובשו"ת רטק''א סי' קסט והא דכתבו התוס' דחייב מדרבנן דא"כ הו"ל כמו נכרי היינו במ"ע וכ"כ הפמ"ג בפתיחה כוללת ח"ג אות כ"ט דסומא חייב בלאוין דכן הוא שיטת החכם צבי בתשובה סי' א' ועיי' נוב"ת או"ח ס' קי"ב וכן אמרתי בחפזו להביא ראי' דסומא חייב בלאוין מהא דאמרו ביבמות מ"ב אקרי כאן ונשיא בעמך ל"ת וכו' לישני ומיירי בסומא