דרך המלך (חוידנובסקי) נא

עצמו וכו' ולשיטת התוס' דאיה"נ הוי שלו וזכיה יש לו בגוה כדמוכח מהא דהקשו בקידושין נו ובע"ז סב אמאי אינה מקודשת באיה"נ הא יכולה ליהנות שלא כד"ה ומאפרן וכו' וכה"ג כתבו בפסחים כט ד"ה אין פודין וגם ס"ל דאין מבטלין אס"ל הוא רק מדרבנן כמ"ש הר"ן והרשב"א בפ' גיה"נ והשך ביו"ד צט א"כ מאי קאמר רע"ק והלא עצמו וכו' ולמה לי קרא ע"ז דאין לו ממה לגבות דאסורה בהנאה הא מה"ת ראויה לבטל ליורשי הנהרג קמ"ל קרא דפטור וכמו כן תקשי על הרמב"ם לפמ"ש הקצוה"ח סי' תה דס"ל דאיה"נ יש להבעל דבר זכיה בגויה וסבירא ליה דאין מאס"ל הוא רק מדרבנן כמ"ש בשו"ת שמן רוקח סי' יד תקשי כנ"ל א"ו דבאיה"נ כו"ע מודו דאיסור ביטול הוא מה"ת. ובזה אתי שפיר מה דהצריכה התורה לגלות לנו בנו"ט אע"ג דכתיב בהם לא תאכלו אפ"ה מותרין בהנאה לכלב תשליכון אותו לגר אש"ב חתנינה וכו' או מכור וכו' וכיון דמותרין בהנאה ממילא מותר לבטל למ"ד דאמאס"ל הוא רק מדרבנן. ואדרבה בזה רמזה לנו התורה תתבולה לבטל האיסור כדי שיאכלנו הוא בעצמו בהיתר. אבל אם כן תקשי לן הא תינח לר' אבהו אבל לחזקיה דפליג עליה וס"ל דדוקא היכא דכתיב לא יאכל משמע איסור הנאה וכן לריב"ל דפליג נמי אדחזק' ומפיק ליה איה"נ לחמץ בפסח ושור הנסקל מבאש תשרף וכו' ור' יונתן נמי דנפקה ליה איסור סימן יג הנאה מואם יותר מבשר המילואים וכו' פליג ג"כ אדידהו ולכולהו הנ' אמוראי א"צ לימוד היתר הנאה בנבו"ט ותקשי לכל הני רבנן כנ"ל מה יש לך לומר דכולהו הני אמוראי דפליגי אד"ר אבהו סבירא להו כשיטת הנוב"י ודעימי' דיבש ביבש אסור לבטל מן התורה. אבל עדיין תקשי הא אפשר לבשלם עד שיהיו נימוחים וכמש"ל דיש להם דין לח בלח והתירוץ הנכון דאין הכי נמי דאם יבטלם אין צריך לכל מה דכתבה התורה כיון דהם כשרים ע"י הביטול יאכלו ענוים וישבעו רק דהתורה מיירי כשלא ביטל מאיזה טעם שיהיה ואז יש להם דין טריפה ונבלה תגיד לנו התוה"ק דבר חוק ומשפט נו"ט והדינים היוצאים מזה כמבואר בפ' כל שעה בפלוגתת ר"מ ור"י. ובזה ניחא הא דחשיב בתמורה דף טו הוריות ו בה' חטאות המתות כפרו בעליה ועברה שנתה דלכאורה קשה כמו שהקשו התוס' בסוטה במנחת קנאות הא קי"ל כב"ה דיש שאלה בהקדש ואמאי נשרפת בבאו לה עדים שהיא טמאה וכו' והכי נמי בכפרו בעליה ועברה שנתה אמאי תמות יעשה שאלה ותצא לחולין ולפי דרכנו ניחא דאם יעשה שאלה מובן דה"ז חולין ואין להתורה עסק בה כמו שאר חולין וחז"ל הורו לנו דיני חטאת שקדושת הגוף עליה איך תצא דינא עפ"י חוקי התורה האמורים בקדושת הגוף. ובזה יתישב היטב קושיות הט"ז ביו"ד ס' שכג ס"ק ב ודוק. הלכות נערה בתולה מוציא שם רע על בת ישראל ונמצא הדבר שקר לוקה שנאמר ויסרו אותו ואזהרה שלו מלא תלך רכיל בעמיך וכתב ע"ז הכסף משנה שם דאיכא מאן דאמר בכתובות (דמ"ה) דאזהרתיה מונשמרת מכל דבר רע כלומר דהשמר פן ואל אינו אלא ל"ת ורבינו עדיפא ליה לאתויי מלא תלך רכיל דהוה ליה לאו מפורש (רמב"ם פ"ג מה' נ"ב ה"א). ממני הדבר יפלא מה דכתב הכ"מ ז"ל דלהרמב"ם