דרך המלך (חוידנובסקי) מו

וגם מה שכתב שם וכי ס"ד מדציונו הקב"ה לקום מפני שיבה וגם מפני זקן שקנה חכמה וא"כ מפני שניהן כאחד או מפני שיבה שהוא ת"ח יהיה כעושה ב' מצות חבילות (בתמיה) גם בזה יקבל הרב את תשובתו, זולת מה דהתם א"א בענין אחר דהיכא דלא אפשר עושין מצות חבילות כמ"ש ה"ב ז"ל מלבד זה נראה דהתם אין לדון בחבילת מצוה דנהי דחייב לקום מפני שיבה לחוד ומפני זקן שקנה חכמה לחוד ואם יקיים לשניהם בפני עצמן שתי מצות בידו אבל בלתי ספק דאי איתרמי הני תרתי באיש אחד או אפילו בשניהן כאחד לא קיים רק מ"ע אחת מפני שיבה תקום והדרת פני זקן משום דפרט הכתוב לשניהם כאחד וה"ז דומה לכיבוד אב ואם דאם יכבד לאב בפ"ע ולאם בפ"ע קיים שתי מצות, ואלו יכבד לשניהם גם יחד קיים מ"ע אחת כתיקונה כדאיתא בסנהדרין נז עשר מצות נצטוו ישראל במרה שבע שקבלו עליהן ב"נ והוסיפו עליהן דינין ושבת וכבוד אב ואם. דמבואר דלא הוי רק חדא מצוה דאל"כ אחד עשר הן דהתם נמי משום דפרט הכתוב בחדא כבד את אביך ואמך וכו'. ובה"ג כתב הרמב"ם שאור ודבש אסורין לגבי מזבח ואיסורן בכ"ש שנאמר כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ואינו חייב אלא אם הקטירן עם הקרבן או לשם קרבן ואחד המקטירן עצמן או המקטיר תערובת שלהן לוקה על כל אחד מהן בפ"ע ואם הקטיר שניהן כאחת אינו לוקה אלא אחת לפי ששניהם נאמרו בלאו אחד רמב"ם פ''ה מה' איסורי מזבח ועיי' מנחות דף נח ועיי' ברמב"ם רפ"ו מה' ממרים ובפ"ו מה' תלמוד תורה הלכה ט ועוד דשיבה ות"ח באחד או אפילו כאחת הרי זה בודאי דומה להא דאמרו בערבי פסחים דמותר להבדיל ולקדש על כוס אחד משום דחדא מילתא הוא מה שאין כן בשמן שריפה ונר חנוכה דשתי מצות מחולקות ונפרדות בטעמן אפשר לדונם בחבילת מצוה ומה בכך דהדלקה אחת עולה לשתיהן ואדרבא איפכא מסתברא דלהטעם שפירש"י בסוטה וכ"כ התוס' שם והרשב"ם בפסחים משום דמחזי עליה כמשוי כל שכן דמחזי כמשוי עליה היכא דהדלקה אחת לשתיהן ורוצה לפוטרן מהרה וכן נמי מהאי טעמא שכתבו התוס' במ"ק שיהא לבו פנוי למצוה אחת ולא יפנה עצמו הימנה נמי אין לחלק בהכי ודו"ק. סימן יב הלכות סוטה ואם נטמאת המנחה אחר שקדשה בכלי שרת הרי זו תשרף וכן אם אמרה טמאה אני קודם שתקמץ המנחה או שאמרה איני שותה או שלא רצה בעלה להשקותה או שבאו עידי טומאה או שמת הוא או שמתה היא הרי המנחה כולה נשרפת ואם אירע אחד מאלו אחר שקרב הקומץ אין השיריים נאכלין רמב"ם פ"ד ה' סוטה הי"ד ותבט עיני בשורי בתוס' דסוטה דף ו שהקשו אמאי נשרפות כיון דקי"ל כב"ה דיש שאלה בהקדש כדאי' בב"ב קכ נזיר לא יבמות פח שבועות כד למה אינו נשאל עליה ותצא לחולין והניחו בקושיא ע"ש מריש הו"א לתרץ לפי מה דאמר' בנדרים דף נט בתרומה היכא שבאה ליד כהן לא מצי מיתשיל עלה וכה"ג כתב הטור והב"י ביו"ד סי' רנח סעיף ו הנודר צדקה אינו יכול לחזור בו אא"כ נשאל לחכם ואם הגיע ליד גבאי אינו יכול להשאל עליו