דרך ימה צח

אכילה בכזית ומזה אתם שבעים והללתם את שם ה' אלקיכם כאלו אכלתם שיעור שביעה, ולכך אעפ"י אשר עשה עמכם להפליא לפנים משורת הדין מ"מ לא יבושו כמאן דאכל במתנה דבהות לאסתכולי באפי' מחמת בושה וזה לר"מ הסובר שמחוייב לברך ברכת המזון בכזית, אבל לר' יהודה דס"ל שאיני חייב לברך עד שאכל כביצה ולכך אמר עד כזית לר"מ ועד כביצה לר' יהודה יש לפרש דהא כזית הוא חצי ביצה וממילא אם אוכל שני שיעורי אכילה הוא מחויב לברך ברה"מ גם לר' יהודה ולשיטתו פירוש ואכלתם אכל היינו שני פעמים כזית שהוא כביצה: צ] או יאמר שהרבה פעמים עושר שמור לבעליו לרעתו עדה"כ וישמן ישורן ויבעט ועדה"כ (הושע ב') כסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל אבל לעת"ל שיעביר השי"ת רוח הטומאה מן הארץ ויתבטל היצה"ר כל מה שיוסוף הוא ית' להם טובה גם הם יוסיפו בעבודה ויהללו שמו ית' על כל הטוב אשר עשה עמהם ולא יבושו עמו לעולם להיות משלמין רעה תחת טובה: צ"א] או יאמר שלעצמן לא יתאוו לעשירות וכפירוש המפרשים על ואברהם כבד מאד בכסף וזהב שהי' לו העשירות למשא ובכל זה יהללו שמו ית' שלא יבושו לפני אוה"ע ויכירו כל העולם כי יש אלקים בישראל, וכל זה לנגד אוה"ע אבל אתם לעצמכם וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני ה' אלקיכם שהכל מאתו ית': צ"ב] או יאמר שלעת"ל יהי' האכילה לחם אבירים לחם שמלאכי השרת ניזונין בו כמו המן במדבר שנבלע באברים וכ"ת אם כן יפסידו הברכה אשר יצר שמסיים ומפליא לעשות לזה אמר שגם אז יברכו ויהללו אשר עשה עמכם להפליא לזונם בלחם קדוש שנבלע באברים. והנה בספר סידורו של שבת פי"ב שורש ב' מאמר ה' הביא משם הגאון הקדוש רבי ר' שמעלקי זי"ע אב"ד דק"ק ניקלסבורג שפירש הפסוק ויתד תהי' לך על אזניך וגו' וחפרת בה שהוא לשון בושה כעין הכתוב וחפרה הלבנה שהוא בושה וי"ל לדרכו בדרך פשיטות שהבושה הוא שהוא כלי מלא צואה על דרך הפייטן בשר בושה סרוחה רמה וגם אז יהללו אשר עשה עמכם להפליא כעין ברכת אשר יצר ומפליא לעשות וירויחו שלא יבושו עמו לעולם וכן איתא בתנא דבי' אלי' פט"ז שלע"ל יתבטלו הבתי כסאות שיהי' נבלע באבריהם מאכל קדוש בלי פסולת: צ"ג] וידעתם כי בקרב ישראל אנו, וי"ל על פי המורה נבוכים שהביא רמ"א בסי' א' באו"ח שאם האדם יודע שהוא עומד לפניו ית' הוא מתבייש מלעשות דבר נגד רצונו ית' ואיני דומה מי שחוטא בפלטין של מלך להחוטא בחוץ ובפניו ית' גם חטא קל יחשב לחטא חמור ופן יעלה על דעת אדם כי טוב להם סילוק שכינה מישראל למען יקל עונשם וכדכתיב כי לא אעלה בקרבך פן כליתיך ואז אין חידוש אם לא יצטרכו ליבוש עצמם ואם גם עושים חטא קל אין הבושה גדולה כל כך משאם הוא בשריית שכינה וחוטא בפניו וזה שאמר ולא יבושו קאי על הנאמר לפני זה ואת הצפוני ארחיק מעליכם אבל זה יותר חידוש שתהי' השרוות שכינה בישראל עד כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון וידעתם כי בקרב ישראל אני ואף על פי כן לא יבושו שיהי' זרוזים שלא לחטא אפי' חטא