דרך ימה צה

פ"ג] בספרי אבות על בנים ד' כ"ג פרשתי דיש לדקדק דאם יושבים בצלו איך ישובו אליו ותרגום מפרש שהם יושבים בצלו של משיח ורש"י פירש שישבו בזמן העבר בצלו וי"ל דמי שנטמא ושקוע בטומאה קשה לו לשוב בתשובה כי הטומאה מעכבות עליו ועבירה גוררת עבירה ולכן בא הכתוב לבאר שישובו בתשובה ולא יחושו על מה שנדמה לראות העין שקשה לשוב בתשובה והבא לטהר מסייעין אותו ועד כמה גברו רחמיו ית' כדי שיהי' אפשר להם לשוב בתשוב' שוכן אתם בתוך טומאתם וכל מקום שגלו שכינה עמהם, ובספר עבודת ישראל פירש הפסוק והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלקיך שמה שהבורא ב"ה מרוב אהבתו כביכול יורד אליו לתוך ז' היכלות הטומאה להחזירו בתשובה וזו בכל הגוים ה' אלקיך שמה וכתב בספר דגל מחנה אפרים פ' עקב ד"ה ויש להבין בשם הבעש"ט זי"ע שזה שנאמר בסוף תיבת חטא ובסוף תיבת טמא אלף שגם בעת חטא וטומאה אלופו של עולם שורה שם עכ"ד. והטעם כדי לעוררם בתשובה ויאחז בקדושת שמו ית' להנצל מפח נוקשו בו וכ"כ בספר ערבי נחל שלח דרוש ראשון ענין גלות השכינה כי השראת השכינה נמשך לשם כי לולא כן לא הי' אפשר להטהר ולצאת מהקליפה אבל ע"י השראת שכינה בא לו לפעמים הרהור תשובה לשוב אל ה' עכ"ד: ובזה פרשתי בספרי גבעת שאול והובא אל הכהן, ובתנחומא והובא והוא בא, ויל"ד מאי כוונתו בזה שמחלק התיבה לשנים, וגם דאם כן יקשה למה לא כתבה התורה בשתי תיבות דהא למאי שכתב לפנינו חסר האל"ף וי"ל דעל הפסוק ושחטן את הצפור האחת איתא במדרש אם כיון לבו תפלתו נשמעת שנאמר (תהלים י') תכין לבם תקשיב אזניך כד שלמין מני' זכווין ופירש בספר עבודת ישראל שטהרת המצורע על ידי שבא אל הצדיק שהוא הכהן וגם על ידי שנכנע ושב אל ה' בכל לבבו ומקבל עליו שלא לעשות כמעשי' ורוחו נשבר בקרבו ואין רואה זכות לעצמו אז כתיב אני ה' אשכון את דכא, זה שסיים המדרש כד שלמין מני' זכוון ר"ל שבא להכנעה לדעת כי אין לו שום זכות ולפי זה יובן התנחומא שמפרש והובא שהוא מעצמו בא אל הכהן בבושה פנים ובהכנעה ומתודה שאין לו זכות שהוא מרוחק מאלופו של עולם, ויומתק שנכתב בתיבה אחת שעל ידי זה נכתב בלא אל"ף שהוא מרגיש שהוא מרוחק ואין לו דביקות לאלופו של עולם ובספרי גבעת שאול אות תקנ"ח פרשתי הפסוק (באיוב י"ד) מי ותן טהור מטמא לא אחד הכוונה מי יתן טהור מטמא לאחר שנשקע בטומאה איך אפשר לשוב ולטהר לא אחד אם לא הי' אלופו של עולם אתו וזו ישובו ע"י שגם בהיותם נשקעים בטומאה גם שם יושבי בצלו כו הוא ית' ברחמיו המרובים מצוי שם כדי לעוררו ולסייעו לשוב בתשובה וזו שאמר ישובו ע"י שגם קודם ששבים בתשובה בעודם בטומאתם הם יושבים בצלו שכביכול יורד עמם בתוך טומאתם כדי להחזירם בתשובה, ואם כ"כ גברו רחמיו כדי להחזירנו בתשובה איך נתאפק לשוב בתשובה אליו. ובזה פרשתי הפסוק קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו נדחקו המפרשים שהמקרא מסורס דהו"ל לומר תשא כל עון, וי"ל דביומא דף ז' עה"פ ונשא