דרך ימה פט

עון, י"ל (דבכריתות י"ח) אמרו חכז"ל דעל חצי שיעור אין יום הכיפורים מכפר ובמשנה למלך פ"ג משגגות כתב שהענין פלא. וי"ל דמפרשים כתבו על הפסוק כי אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא שפירש יחטא הוא לשון חסרון כמו הכתוב והייתי אני ובני שלמה חטאים דהיינו שאין עושה מצוה בשלימות כראוי' שלא יהי' בהמצוה חסרון. ולכך בבא יום הדין ימצאו מסטינים לקטרג על כל מצוה שעשינו שאין טוב בלא חסרון, ולזה התחכם המרחם על בריותיו שאם אכל חצי שיעור אין יוה"כ מכפר והלא מדה טובה מרובה ממדת פורענות ואם על חצי שיעור העונש מרובה עד שאין יו"כ מכפר וחשוב חצי שיעור איסור מכש"כ שיהא חשובה חצי שיעור מצוה לקבל עלי' שכר והנה בכמה מקומות תיבת כל ממעט חצי דבר ורק כל הדבר נצרך ובחצי שיעור איסור מרבינן ח"ש לאיסור מכל הנאמר בחלב והענין מאחר דחלב סתמא משמעו דבר שלם לכך אם כתוב כל אתי לרבות חצי שיעור משא"כ אם אין כתיב שום דבר לפני כל אז משמעות תיבת כל דוקא כולו ולא קצתו לפי"ז יעץ הנביא שיטענו לזכות בדין שלא ידחו מצות שעשו ישראל בשביל איזה חסרון אמרו אליו כל דהיינו שיעור שלם תשא עון אבל חצי שיעור אין יוהכ"פ מכפר א"כ קח טוב אעפ"י שיש חסרון בהמצוה ראוי' שתקבל מצות שלנו ומיושב קושית המפרשים שלא אמר תשא כל עון שאם היי כ' כן הי' משמעו שמוחל גם ח"ש כעין כל חלב. ע"א] או יאמר ויתישב גם הכתוב ישובו יושבי בצלו מאי זה יושבי בצלו, וי"ל דבר"ה ח' דרשו חכז"ל מהפסוק (מלכים ח') לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל מלך וציבר מלך נכנס תחלה ונתנו שם טעמים לזה ויש להוסיף שאם המנהיג יצא זכאי בדין יגין זכותו על כל ישראל שיזכו גם הם בדין, ולפי"ז הוא גם טובה לצבור שידונו המלך תחלה, ולפי"ז פסוק ראשון הנאמר בלשון יחיד קאי על המנהיג והוא צריך לתשובה גדולה עדה"כ (תהלים נ') וסביביו נשערה מאד ולאחר שזכה הוא בדין אמר להמון עם שתשובתן ניקל, וסיים ישובו יושבי בצלו שהחוסים תחתיו הם יושבי בצלו ודאי ישובו לאחר שהמנהיג זכה בדין: ע"ב] בספרי אבות על בנים ד' כ"ג פרשתי הא דכתיב כל תשא עון ולא אמר תשא כל עון עפ"י יומא ז' עה"פ ונשא אהרן את עון הקדשים וכי איזה עון הוא נושא זו טומאת מת שהותרה בצבור הרי דטומאת מת קרי עון סתמא. והנה איך יגש להתפלל לפניו ית' כמאמר שלפניו קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אם רשעים בחייהם קרוים מתים והכתוב (ישעי' ו') בתוך עם טמא שפתים אנכי יושב אולם מאחר שבצבור הותרה טומאת מת לזה אמר אמרו אליו כל היינו בצבור תשא עון היינו טומאת מת שהותרה בצבור לכן קח טוב ונשלמה פרים שפתינו כמו בקרבן הותרה טומאת מת בצבור כן אם אנו טמא שפתים תקבל תשובתינו: ע"ג] או יאמר ויתבאר גם אומרו מי חכם ויבין אלה מה חכמה יש בזה ומה זה הדרך שצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. י"ל דלכאורה איך מהני תשובה הא הוי מצוה הבאה בעבירה ולאו מצוה הוא ומצות תשובה נצמחת מהעבירה שעשה, מי' ל"ק דהא אם עושה תשובה מאהבה