דרך ימה פא

מאי זה חשבון עונות ופירש דבימים נוראים עושים תשובה מיראה ונעשין מזדונות שגגות אבל בסוכות זמן שמחה עושין תשובה מאהבה ונעשו זדונות זכיות ואז מחשב עונותיו כי מקבל שכר כאלו הי' זכיות ולכך ראשון לחשבון עונות עכ"ד, וז"ש וארנן לך בקר ורנה בשמחה עושים תשובה מאהבה ואז אודיעך חטאתי תנתן לי בזה דייקא כלומר על חטאתי שכר לפעולתו כי נעשו זכיות: מ"ה] (אבות פ"ג מ"א) ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מקשים מאי דין וחשבון ומאי הפירוש שהוא יתן דין הלא הבורא ב"ה דן את האדם ופרשתי בספרי אבות על בנים ל"א אות ל"ו דאמרו חכמינו ז"ל גדול השבח היוצא מגהינם שאומרים יפה דנת יפה חייבת, וזו שיתן דין שיצדיק הדין עליו, וחשבון י"ל עפ"י (קהלת י"א) שמח בחור בילדותיך וגו' ודע כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט ובשבת ס"ג ע"כ דברי יצר הרע מכאן ואילך דברי יצר הטוב ופי' בספר אוהב ישראל פ' אמור עה"פ ועניתם בהג"ה שיצה"ר מתלבש בלבוש וצר טוב ומסיתו שיוסיף לחטא כי כבר הרבה לחטא ואין לו תקנה עוד ומאחר שכבר אתה נאבד מעולם הבא יהי' לך עכ"פ הנאת עולם הזה עיי"ש משל נאה לזה וזו והסר שטן מלפנינו ומאחרינו שקודם מסיתו שאין בזה עבירה ולאחר שעשה כן מגדיל העבירה בעיניו שיתיאש מן התשובה, וטענתו שקר וכי מי שאכל שום יחזור ויאכל שום ובכל פטם מוסיף עונש אפי' באיסור כרת איני דומה מי שחטא פעם אחד יותר למי שחטא פעם אחד פחות, זו ודע שגם לאחר שדנין על העבירה עושין חשבון כמה פעמים עשית העבירה ולכך אל תשמע לקול יצר הרע המסיתך שאם תרבי לך בורית נכתם עונך לפני ואין לך תקנה כי שקר בימינו כי הכל בחשבון והכל בדין. ויומתק עוד על פי שפירש האלשי"ך הק' לידי עבירה היינו לפי שאם עבר עבירה אז עבירה זו גוררת עבירה אחרת וע"י הסתכלות זה ינצל מידי עבירה שלא תגרור עבירה אחרת כי העבירה יש לה ידים לגרור עבירה אחרת, ולדברינו א"ש כי היצר הרע מסיתו שאם עבר עבירה אין לו תקנה לכך יעבור עוד וע"י שיסתכל ויתבונן שהכל לפי החשבון כמה פעמים עבר העבירה ינצל מזה: מ"ו] אתם נצבים היום וגו' טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך, יל"ד למה כתיב טף ונשים אצל ישראל ולא אצל גרים וי"ל על פי סוגי' דגר קטן (בכתובות י"א) דהנה בישראל כתיב כל איש ישראל והי' מקום לטעות מדאמר איש שאין הנשים בכלל לכך הוצרך לפרט הנשים משא"כ בגרים דלא כתיב לשון איש גם נשים בכלל אפי' במקום דכתיב בתורה לשון זכר אינו ממעט נקבות דרוב התורה נאמרה בלשון זכר וכולל גם נקבות, וטף לא הוצרך לפרט אצל גרים דאם נתגייר כשהוא קטן לדעת הרבה מראשונים אינו גר כלל מה"ת וגם להסוברים שהוא גר מה"ת מ"מ מאחר דאם הגדיל יכול למחות לא שייך לומר בהם לעברך בברית, ואם מיירי בטף שכבר הורתן ולידתן בקדושה אלו אין נקראים גרים והם ישראלים גמורים ואם נתגיירו לאחר שנות י"ג נכללים בכלל גרך: מ"ז] (הושע י"ד) שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעונך קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ויל"ד דבפסוק ראשון דיבר