דרך ימה עג

שהי' קודם ליהושע דהא בסיפא דהאי קרא מסיים לשמוע ה' בקול איש והכי קאמר דע"י שאמר יהושע שמש בגבעון דום שמע ה' בקולו והעמיד השמש אבל ההיא עמידה דמשה לא הי' על ידי קול איש שמשה לא אמר שתעמוד השמש ולא התפלל ע"ז כלל אלא הקב"ה מעצמו הבטיחו על זה כדי לגדלו, אלא מהא שעמדה חמה לנקדימון פריך גם לאחריו וקא קשיא לי' דהא לו עמדה החמה ע"י תפלתו והקב"ה שמע לקולו עכ"ד. והנה ופלא למה לא כתיב מפורש בתורה שעמד החמה למשה רק נלמד בגז"ש ומצאתי שעמד בזה בס' ייטיב לב ריש פרשת ואתחנן, וי"ל דלעשות נס זה בשמים שתעמוד השמש לא הי' אפשר שיצוה משה כן לפי שהי' מסטינים ומקטריגים מעכבים זה אבל בנס שבארץ אמר לעיני כל ופצתה האדמה את פי'. ובזה יובן שאצל השמים אמר לשון האזנה שהוא בלחישה כאדם המדבר לאדם שעומד אצלו ולא נשמע הדיבור לאחרים משא"כ בארץ אמר לשון שמיעה שהוא מרחוק שנשמע הקול לרבים וכזה הי' נס גדול אצל יהושע שדייק הכתוב לשמוע בקול איש והי' זה לעיני כל ישראל שאמר מקודם שכן יהי' ונתקדש שם שמים, וא"ש לפי שאצל משה הי' בדרך נסתר לכך לא נזכר הנס מפורש בתורה רק בגז"ש: ובזה יובן המדרש על מה שאמר משה רבע"ה אתה החלת להראות את עבדך את גדלך וגו' אעברה נא שטענת משה הי' המתחיל במצוה אומרים לו גמור שמשה הי' הראשון שעמדה לו החמה ולזה ביקש שיסבר את הירדן שגם בפעם השני' יעמיד הוא השמש ומדוייק הלשון אתה החלק שבזה הלשון נרמז שעמדה לו החמה כדכתיב היום אחל תת פחדך שהעמיד החמה למשה, והשיב לו רב לך ואמרו במדרש כבר הגיע זמנו של יהושע להיות רב ועל ידו יעשה הנס בפעם שני' ומדוייק הלשון בדבר הזה דייקא דהיינו דבר זה ממש שבפעם שני' יעשה ע"י יהושע. והנה בפשיטות א"ש על פי המבואר בספרי צדיקים שאם אדם גדול פתח השער ישועה אז ניקל גם לקטן ממנו להעשות ישועה זו על ידו, ויומתק עוד כי בתורה שבעל פה ופה כחו של יהושע משל משה שהוא הראשון שקיבל ממשה והאמין במשה ובכח אמונה זו נעשה נס הנפלא משא"כ משה רבינו שקיבל תורה שבע"פ מפי הגבורה לא הי' נצרך לו אמונה. וי"ל רמז נפלא לזה דבזוה"ק ויחי איתא דתיבת דבש הוא כינוי לתורה שבע"פ ונרמז כל ענין הנס של יהושע בתיבת ד"ב"ש" שהיא נוטריקן שמש בגבעון דום, ומדוייק הכתוב לשמוע בקול איש שמועה דייקא שאצל משה לא כתיב שמועה רק בנס שבארץ אבל בנס שבשמים כתיב לשון האזנה. ומדוייק שכתיב אצל יהושע ויאמר לעיני בני ישראל דלשון אמירה נאמר אצל תורה שבע"פ, ובפתיחתא דאיכה רבתי על איכה יעיב איתא כי מאסו את תורת ה' זו תורה שבכתב ואת אמרת ה' נאצו זו תורה שבע"פ וכ"כ רבינו בחיי ס"פ בא דיבור הוא תורה שבכתב אמירה תורה שבע"פ. ויש להוסיף דבאו"ח סי' תרפ"ז כתב רמ"א אם שכח לומר על הנסים כשמגיע להרחמן יאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים ובספר בכור שור חולק עליו דבברכות נ"ד אמרו האומר יה"ר שתלד אשתי זכר הרי זה תפלת שוא, ופריך מלאה שנהפך עוברה לנס, ומשני אין מזכירין מעשה נסים, וקשה למה אמר שהיא