דרך ימה עב

אחור ימינו שנשבע הקב"ה שלא ישיב ימינו עד שיוגאלו ישראל ופסיקתא הובא בילקוט שמעוני (תהלים ס') על הפ' למען יחלצון ידידך הושיעה ימינך. ולפי"ז הסתרת פנים טובה הוא שאם החזיר פניו ממנו ידו הימנית נטוי' עלינו להגין עלינו עכ"ד. ולפי"ז הסתרת פנים הוא לטובתינו, אבל אם על ידי זה יכפרו בהשגחה אז יסתיר הסתרת פניו ולא יגן עלינו ימינו ית'. ט] החיים והמות נתתי לפניכם ואיתא במדרש יכול נלך בדרך שירצה ת"ל ובחרת בחיים, וצ"ב איך הוא שירצו לילך בדרך המות עד שהוצרך הכתוב לצוות שיבחרו בחיים, וי"ל דהי' מקום לטעות דכוונת הכתוב על חיי עוה"ז ובזה ימצאו מרירי יום השואפים למות וכעין שמצינו באיוב וכן אמר הנביא (ירמי ח') ונבחר מות מחיים לשארית הפלטה, לזה אמר ובחרת בחיים בפת"ח תחת הבית להורות שהכונה על חיים נצחיים ומי זה אשר ירצה לאבוד חיים נצחיים ויסבול בתמימות כל היסורים רק שיזכה לעוה"ב. י] (האזינו) האזינו השמים ואדברה ותשמע ה א רץ אמרי פי יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי, ויל"ד השינוי שבין מטר לטל וגם השינוי שבין שמים לארץ. וי"ל דאמרו חכמז"ל (קדושין ל') בראתי יצה"ר בראתי תבלין כנגדו היא התורה אולם הפעולה הגמורה לנצח היצה"ר היא רק בעוסק בתורה לשמה, אולם כבר אמרו חכמינו ז"ל לעולם ילמוד אדם תורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה יבא לשמה וגם כתב הרמב"ם ז"ל (סוף הל' איסורי ביאה) שאין מחשבות עריות מתגברת רק בלב פנוי מחכמה וא"כ עכ"פ ינצל בשטת הלימוד מיצר הרע גם בלומד שלא לשמה ואמרו חכז"ל (פסחים נ') על סתירת הפסוק (תהלים ק"ח) גדול מעל שמים חסדך והפסוק (תהלים נ"ז) גדול עד שמים חסדך, שאם עושה לשמה הוא מעל השמים ובשלא לשמה הוא רק עד השמים חסדך ומובן עפ"י תיקונו זוה"ק דכל מצוה שלא נעשית בדחילו ורחימא לא פרחת לעילא ממילא הוא רק עד השמים, ולזה כנגד האזינו השמים ואדברה שהתורה והמצות הם בשמים דהיינו בעוסק בה לשמה אז יערף כמטר ישבר לגמרי היצה"ר מעין הכתוב וערפו את העגלה, וכנגד תשמע הארץ שהוא שלא לשמה אז הפעולה חלושה כחילוק בין טל למטר וזו תזל כטל אמרתי. י"א] או יאמר דבפרשת דברים כתיב היום הזה אחל תת פחדך ואמרו חכמז"ל (תענית כ' וע"ז כ"ה) תנא כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשה כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב התם (ביהושע ג') היום הזה אחל גדלך לעיני כל ישראל אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהי' עמך ור' שמואל בר נחמני אמר אתי' תת תת כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב ביהושע ביום תת ה' את האמורי, ופריך הש"ס והא כתיב (ביהושע י' י"ד) לא הי' כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע ה' בקול איש ותירצו איבעית אימא שעות הוא דלא הוו נפיש כולי האי ואיבעית אימא אבני ברד לא הוי. והנה בכתוב אין זכר שמשה צוה לחמה לעמוד הגם בהגהות חכמת מנוח בתענית שם כתב שאלו השלשה התפללו ע"ז וזה פלאי שישמע ה' בקול איש אולם אין זכר בכתוב שהתפלל משה, ובספר גבורת ארי בתענית שם כתב בקושית הש"ס לא היתה מלפניו שיקשה ממשה