דרך ימה ז

ביום המיתה דנין את הנשמה אם ראוי' להעלותה למדריגה עליונה וזה הוא ענין שמתאמצין הילדים לעשות מצוה לזכות אבותם וכשמוליכין הנשמה מחדר לחדר בודקין אותה מחדש אף שכבר יצא זכאי בהיכל שהי' ע"י מלאך טהריא"ל קפ"ט. פטירת צדיק שמחה היא רק הגורמין פטירתו צריכין לבכות ק"ץ. מי שאינו בטוח שלא יבא לידי הרהור ישא אשה ואח"כ ילמוד קצ"ג. המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה קצ"ד. מיתת צדיקים אם היא שקולה או יותר קשה מחורבן בית המקדש קצ"ה. ככל דור שמצטערון על חורבן ביהמ"ק או על סילוק צדיקים מכפר כמו בזמן שנחרב ונפטרו קצ"ה. המצטער ומוריד דמעות ביו"כ על מיתת נדב ואבי' לא ימותו בניו בחייו ועונותיו מתכפרין קצ"ה. צדיקים לוקחין על עצמן לסבול מדה"ד ועי"ז שרויין כל ישראל בשלוה ומתרבה כבוד שמים קצ"ח בזכות מצות מילה בא כהן הגדול אל קדש הקדשים ובזכות זה יבאו לארץ הקדושה ר"א. יש רבנים ורבי"ס ושוחטים וחזנים מסטרא דנוגה קליפה קשה והם צרעת ממארת רח"ל וצדיקים גמורים כפופים לפניהם שדרכם צלחה ויש מפורסמים שהס"ם מפרסם אותם וצדיקים גמורים הי' כל ימיהם בפחד אם אינם מקליפת נוגה וצריך כל אדם לבקש רחמים מבעל הרחמים שיזכה להתקשר לצדיק אמת, ומן השמים הוא כן שאין היכר בין צדיק אמת לשקר כדי שיהי' הבחירה חפשית ר"ג. אותיות שלאחר השם הם רחמים ואותיות שלפני השם הם דין ר"ו אם שב ע"י התעוררת מלמעלה ראוי' שישוב שנית על ידי התעוררת עצמו ר"ז. אם מקבל על עצמו למסור נפשו למיתה מתכפר לו גם חיוב מיתה ר"ח. אם אין לבם שלם אין נדונים מפמליא רק הוא ית' דן אותם ר"ט. אם מקטרגים לחייב ישראל הקב"ה נושא העון ואומר שהוא גרם להם שברא יצה"ר ר"י. בעל תשובה צריך לבא לפניו ית' כגנב במחתרת רי"א. הס"מ משכיח לבני אדם מה שחטאו והבורא ב"ה מזכירם רי"ג הוקבע יום הדין למלאכים בר"ה שיהי' בפחד על עצמן ולא יהי' פנוים לקטרג רי"ד. יש מתים על שאין מבקשים בנין ירושלים רט"ז. לא נחרב ביהמ"ק רק בעונות אבל להאריך קצו הוא גם על ידי חטאים רי"ז. שם אלקים ושם ישראל משלימין זה את זה רי"ח. העונש גדול יותר אם נכתב עליו ראי' משאם נכתב עליו שמיעה וידיעה רי"ט גם בעבירות תכליתן לעשות מצוה ר"כ טבילה במקוה מעביר כעס רכ"א גם אם הוא אביון במצות עכ"פ יתנו לו צרכו והעשיר במצות יתנו לו פרנסה בריוח רכ"ג רכ"ד. לשמור חוקים צריך הכנה וזריזות יותר מלשמור משפטים רכ"ט. גם מצות שהשכל מחויבן צריכין לקיים בשביל שצוה עליהן הוא ית' ר"ל אם קיים המצות לשמה נותן בהם חיות להיות עולין לשמים רל"א. צריך לעשות המצות בשמחה ויתענג בקיום המצות ויטעם טעם עוה"ב רל"ב. צריך שיכיר וידע שקיום המצות הוא חיותו ולא יעשה אותן כמוכרח לעשותן רל"ג. גם אם אין עולה בידו לעשותן בפועל רק הרצון לעשותם נותן גם כן חיות רל"ד. ראוי' שכל ישראל השומר התורה לחיות ק"כ שנה רל"ה. התוה"ק הבטיחה שלעולם לא יחסר פרנסה ע"י קיום המצות אדרבא ישפע להם פרנסה רל"ו. בתחלת שנותיהם אין מבינים שקיום התורה היא חיותם אבל בסוף זוכים למדריגה זו רל"ז. מקיום מצות נעשה לבוש לנשמה ועטרות לראשיהם רל"ט. צריך לעשות המצות בזריזות מעין שעושין עבירות בחשק