דרך ימה סד

מהרעות המתרגשות לבא מילידי היום ר"ל מטבע מערכת השמים וכן הוא כוונת המשורר (תהלים מ"א) אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' ר"ל אם היום מצד טבע תהלוכת המזל יוליד רעה ע"פ תבל ח"ו ומלטה' ה' כן ימלטה' ה' מכל רעה ונגע לא יקרב באהלים ויתעשרת אותם וכל הנלווים עליהם לטוב למו כל הימים בימי הדין והכפורים והוא רחום יכפר עון חי חי יזכור למו עד ביאת גואלים במהרה בימינו אמן. בסוף הפ' נאמר בדברי מרע"ה לישראל הקהילו אלי וגו' כי ידעתי אחרי מותו כי השחת תשחיתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני ה' להכעיסו במעשה ידיכם וזה מבואר לדרכינו הנ"ל ולכן אמר כפל לשון ההשחתה ר"ל מיד אחרי מותי יתחילו לשחת והי' הלוך וגדול בהשחתה עד כי באחרית הימים יעשו הרע בעיני ה' להכעיסו ר"ל בלי תאות הגוף כלל ואז יקראוהו הרעה המעותד מיד ה' ואז יקראו דברי השירה הזאת. דרוש לתשובה תר"ז לפ"ק ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וגו' כבר העירו המפרשים למה חרה אף ה' אחרי התודם על מעלם אשר מעלו שלא שתו לנגדם ה' ולכן קרה להם התלאות האלה עד שנכפל הסתרת פנים ממה שהי' קודם התודתם כאשר מורה פשטות המאמר ואנכי הסתר אסתיר בכפל. גם שינוי הלשון תחלה אמר וזנה ושוב אמר פעמים לשון פנה תחלה אמר ועזבנו ושוב אמר ונאצוני והפר תחלה אמר והסתרתי פני מהם ושוב לא אמר בהם רק אסתיר פני. וי"ל נודע כי הימים האלה קנו שם טוב לעצמם להיותם נקראו ימי התשובה וכן השבת נקרא שבת שובה והסיבה לקריאת השם ולתלות ענין התשובה בימים הוא כי בפי הנביאים נדמה ענין נפש החוטאת לחולי הנפש (ילקוט שמעוני תהלים כ"ה עה"פ יורה חטאים בדרך) ותיקונה בתשובה כינו רפואת הנפש כמאמר רפאה נפשי כי חטאתי לך תהלים מ"א ומאמר ושב ורפא לו ישעי' ו' למען נדע ונבין ענין הנפש להכין מצעדי גבר לכונן נועם ה' עליו בהיות כי עיני בשר לו ולא יוכל לראות במהות הנפש אשר תשכון בקרבו נופח בנו לנשמת חיים מאלקים ולא ידענו מה הוא לכן גם דרכי' נעלמו מאתנו לכן דימו הנביאים החטא לחולי כמו תהלוכות הגוף אשר עינינו רואות וידענו סיבותיו וממנו נקיש לתהלוכות הנפש לדעת מה חדל ממנו וישתדל להשלים כוסף הנפש ובמה יזכה האדם לתת לה חוק ומשפט כאשר יניף הרופא תחלויי הגוף ידו להכין ארוכה ותעלה כן נדע לפלס מעגלותינו בענין תיקון הנפש להסיר חלאתה ודרך הרופא טרם הכינו מעשה רוקח בסמים שונים להביט במהות החולי לדעת אם יש תקוה להשיב נפשו אליו ולהסיר המחלה ולחבוש המכאוב או אם כבר פשתה צרעת הממארת בקרבו ואין עוד רוח בו להשיב נפשו ואף אם ירבה להוסיף מנותיו אליו ביתר שאת ויתר עז לא יאסף אליו נשמתו כן הוא בענין חלאת הנפש עינינו תליות טרם הכין ארוכה ותעלה להסיר מכאובה נרים עינינו להביט בענין חלאתה לדעת עד כמה גדלה להבין אם יש לנו להשען על תיקוני הנפש להיות לה למנוס