דרך ימה סג

כן יקרא לכל העמים גם יש לו תקנה לילך למקום אחר וכדרך שאמרו חכמינו ז"ל דבר בעיר פזר רגליך ובפר לדברנו שהפסוק הזה נאמר רק על הרעות הנסיון הבאים לעורר לבו הרי יש לו מנוסה לשום על לבו ולשוב בתשובה ומיד יסיר ממנו כל המחלה אכן כשהגיע לפסוק הלזה שנאמר בו והי' כי תמצאנו אתו וכו' ר"ל לו לבדו שרק לו יקראנה כאלה וזהו למופת כי נגעה בו יד ה' להכות אותו דרך עונש זה אין לו תקנה להמלט ממנה עוד לכן בכה ר"י ואמר עבד שרבו ממציא לו רעות רבות כלום תקנה יש לו להמלט ממנה אם לא כי ישלח ידו הוא ית"ש וירפאם והנה שם צר הונח על האויב וכבר ביארו המפרשים כי הצר הוא יותר מן האויב וכל א' המציא לו דרך לחלק ביניהם ולדעתי החילוק ביניהם בענין הכוונה כי הצר הוא החושב מחשבות און תמיד להרע לשונאו בכוונה מיוחדת והוא השונא המוחלט לא ינוח ולא ישקוט עד כי יבצע מעשהו להרע לזולתו וכמש"ה בנכליהם אשר נכלו להם ר"ל שיצרור בכוונה מיוחדת את המדינים להכות אותם דייקא ונתן טעם לזה כי גם הם צוררים לכם בכוונה אשר נכלו לכם בדבר פעור ר"ל כל כוונתם הי' רק להחטיא אתכם אבל לא לתועלת עצמן או לתאותם לכן גם אתה לא תשקוד ולא תנוח עד אשר הכיתם אותם, ומעתה הפעולה הנעשה ע"י הצר הצורר תקרא צרה שהיא רק לנאץ ולצרור אותו בכוונה מיוחדת להכעיסו אכן אם הרע ההיא אינה להכעיסו רק דרך עונש שיכופר בזה עונו לא יקרא שמה צרה שהיא אינה להכעיסו רק להטיב עמו וכל שם יקרא כפי תכלית דבר ההיא ולכן הוי קשה לרב על הקרא הזה שנאמר על העונש הבא מיד ה' כדברי ר"י הנ"ל לא יפול עליו שם צרות שהרי אין כוונתו ח"ו להרע לבני אדם רק לכפר על עונו אבל בהפ' המוקדם שנאמר בו צרות אין קושיא דקאי על הרעות הבאים ע"י מערכת המזלות ויפול בהם שם צרות כיון שכוונתם לצרור ולגלול רעות על הבאים תחתיהם ולא לכפר עליהם ולהטיב עמם ובפרט לבני ישראל עלולים חקות השמים ומסילות הכוכבים לרוע להם כמו שכ' הבעל י"ד ח' א' דרוש כי צאצאי אברהם לא הסכימה המזל שילדו רק הקב"ה א"ל צא מאצטגנינות שלך וא"כ לפי משפט וגזירת הכוכבים לא הי' להם קיום בעולם לכן צריך רב לדרשהו שהרעות נעשו צרות זו לזו אה שהוא טוב לזה הוא לרע לזה. ובזה יבואר גם תירץ שמואל על נכון דהנה עוד יש ליתן מקום שיחולו שני מיני פורעניות ח"ו גם שניהם על ענין אחד והוא עם יעבור על אחד ממצות השכליות כמו כיבד אב ואם או שארי גמילת חסדים הרי בזה החטא הוא חוטא נגד הטבע גם נגד הבורא ית"ש שהרי גם הטבע הי' מחייב לעשות מצות האלו גם אם לא ציוום השם ואם יעבור עליו אחר שציוום השם הוא ממרה את פיו ית' גם הוא חוטא לעשות נגד הטבע לכן ענש יענש בשני העונשים יחד ר"ל מיד ה' למעלה מהטבע גם מכו' הטבעי באים מכח מערכת השמים לא יבצע זממם היות כי הוא התריז גם נגדה לכן נקט שמואל לדוגמה אחד מהם והוא הממציא לעני בשעת דחקו דהוא חטא גם נגד הטבע גם נגד עיני כבודו ית' לכן מצאוהו רעות רבות גם צרות ר"ל הרעות המה הבאים מיד ה' לכפר על עונות והצרות הם הבאים מסדר הטבע ההיפוך בההפוך ר"ל המחזיק ידו לגמול חסד מלבד שהקב"ה לא ישלח ידו להענישו למעלה מן הטבע גם יצילהו וימלטהו