דרך ימה סא

תאוות הגוף שאין לו בו הנאה של כלום ומזה המין לדעתי המה ההולכי רכיל ומוציא דיבה שנאמר עליו מה יתרון לבעל הלשון ודומה לנחש קהלת י'. והנה לפי"ז יולד לנו שהאדם יחטא באחד מג' פנים או בכלי הגוף לבד בלי התבוננות השכל והוא מטבעו החטא ההוא וקרא חטא הטבע והב' הוא בשותפות שהנפש היא החוטאת עם הגוף ונמשך עמו אחר תאותיו לכפור בעיקרי הדת וא"כ הוא יקרא חטא המעורב ר"ל החוץ לטבע עם הטבע כיון שהחטא לנפש הוא חוץ לטבעה ולהגוף הוא בטבעו והג' הוא בנפש לבדו בלי תאות וטבעי הגוף ולו יקרא חטא חוץ לגדר הטבעי כיון שאין לו נטי' כלל בטבעו אליו ולאלה יחלק סדרי העונשים להחטא הטבע לבד יענש עם הטבע ר"ל בסילוק השגחתו ית"ש כיון שהוא כרוך אחר טבעו לכן גם ה' יעזבהו על טבע המערכות השמים כפי אשר יפעלו בו כוכבים ממסילותם וכמשה"כ בפרשת בחקתי אם תלכו עמי בקרי אף אני אלך עמכם בקרי אבל חטא הטבעי וחוץ לטבעי המעורב גם הוא ית' ישלח ידו בענין למעלה מטבע ויעטהו במעיל הטבע בענין שגם העונש יקרא עונש המעורב, ולחטאת הנפש לבדו שהוא כולו למעלה מן הטבע ושלח הקב"ה ידו אליו לעין כל להענישו בעונש למעלה מן הטבע וכבר מסרו לנו חכמז"ל דרכי היצר הרע שהוא מסית מן המותר אל האסור ומן הקל להחמור, וכן הוא מפתה ומסית את האדם בשפתי חלקות מעט מעט עד שמביאו לתרבות רעה עיין בר"ח ובעל עקרים מ"ג פ' כ"ח שביאר בזה דברי קהלת וא"כ לפי ענין החטאים הוא מסות תחלה לחטאות הגוף לבד למלאות תאותו ומזה יעבירהו לצרוף גם מחשבות לבו והרהורי הנפש למצוא הותר לתאוותו ושוב יעלה בגדר שנפשו אותה רע מכחה בלי תאות הגוף כלל וכדרך שכ' העקרים. ועל כונה זו כוונו רז"ל באמרם כי בתחלת בריאה לאחר שראה שאין העולם מתקיים שיתף מדת הרחמים למדה"ד וענין השיתוף הוא על פי הנ"ל שגם מדה"ד יסכים על תשובת חטא הטבע ומזה יולד ויועתק גם לחטא הנפש אשר לא יועיל התשובה רק במידת הרחמים ושתפם כי בהסכמת הדין על תשובה הא' יוכרח להסכים גם על אחרים היות כולם המה אגודים ונאחזים עפ"י דרכי יצר הרע וכבר כתב השל"ה הק' שהשיתוף הי' על ענין התשובה. והנה ענין לשון קימה מורה על המעשה הפתאומית אשר נעשה מהרה בלי התבוננת הלב וכעין שביארו על הפסוק ויקם וילך ויבז עשו את הבכורה ר"ל שענין הקמה בזריזות בלי התבוננת על מה נתן הבכורה בזה גילה דעתו הפחותה כי היא בזוי' בעיניו. והנה הפורענות הבאים על דרך הא' הנ"ל לעורר את האדם לשוב בתשובה ההסתרה ההוא היא רק מהמוכה ולא מן המכה שהרי בעיניו ירמוז לו מתו ירפה ידו מהם הן בשומו אל לבו לשוב או בהקשה את ערפו לרמוז על מעמדו הלא לא ינוקה עונו כיון שאינם דרך עונש אכן כשיהי' הסתר פנים דרך עונש אזי יסלק פניו לגמרי גם מהמכה עד שיקבל החוטא שיעורו. והנה השם ניאוץ כתבו שהונח על הממאס ומבזה ברצון הדבר היקר והמעולה בלי שום תועלת רק מגאוה וזדון לבו כמש"ה (תהלים י') כי הלל רשע על תאות נפשו דייקא שאותה רט ובוצע ברך נאץ