דרך ימה נט

האדם לשוב בתשובה שלימה ולעזוב דרכו אין שום בחינה לחלקו לענינים שוים כפי בחינת החטאים ולדעת כלם שוים בזה טרם ישלח ידו הבורא ית"ש להעניש ישלח ידו וירפאה' על ידי התעוררת לבו וישוב וינחם על הרעה אשר עשה כי חפץ חסד הוא ית"ש ורוצה להצדיק בריותיו כמש"ה יחזקאל ל"ג אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע וחי' ר"ל זה שאני שולח לו יסורין אינם להענישו ולהמיתו כי אם לעורר לבו ישוב מדרכו ויחי'. ולדעתי זה כונת הנביא (הושע ו') באמרו לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו ר"ל כי הוא טרף רק לתכלית שירפאנו ולא בתורת עונש יך ויחבשינו ר"ל שהוא לא הכה רק למען יחבשינו אכן אם לא תשמע לקול ה' הדופק עליו לשים על לבו לשוב בתשובה אזי הוא ית' מענישו באחד מג' דרכי' הנ"ל דרך טבעי דרך השגחה דרך משותף משניהם ויוחלקו כפי בחינת החטא כל א' וא' על אופנו וסדורו. ולבאר חקירתם נשוב לחקור ענין התשובה לשוב לה' ולעזוב דרכי רשע הרי מעלתם מבואר באר היטב במקראות בתנ"ך כאשר כבר האריכו בזה בעל חבה"ל ובעל עקרים ושל"ה הקדוש ושאר ספרי הקדמונים אכן כמעט כלם הסכימו שעיקר מעלתה היא רק בתורת חסד ורחמים אשר כוננו אצבעותיו ית"ש להתחסד עם בריותיו אכן שורת הדין ודרכי הטבע אינם מסכימים עליו להתם חטא ופשע קרוצי חומר אשר המרה נגד כבודו ית"ש וכי אפי' מלך בו"ד אם צוה על אחד מעבדיו דבר מה והוא עובר מצות פי המלך קטנה או גדולה האמור יאמר עבד למלך אדוני המלך עברתי על מצותיך וגם קשיתו תשובה על זה ודאי לא יועילו לו דברי התשובה רק אחת דתו להמית ככל הממרה ומורד במלכות ק"ו בן בנו של ק"ו מי שעובר על מצות הקב"ה ולכן כששאל הקב"ה לחכמה ולנבואה ולתורה על תקנת החוטא אין גם אחד מהם הסכים על ענין התשובה עד שהשיב כן הקב"ה ברוב חסדו יעשה תשובה ויכפר לו וכן כתיב (תהלים נ"א) ורוח נדיבה תסמכנו שאין ענין לשאול ע"ז תשובה לפי גדרי הטבע והשכל אם לא ברוב רחמיו אכן לבבי לא כן ידמה אך בחלקים אשות למו כי יש ענין חטאים אשר גם השכל והדין יחייב מעלת התשובה ויש ענין בחטאים אשר תועלת התשובה איננה עליהם רק מטובו וחסדו ית"ש והוא לפי מה שחקרו ענין תועלת התשובה היות כי עיר פרא אדם יולד ולפתח חטאת רובץ ומחשבות לבו רק רע כל היום והאדם הוא קרוץ מחומר לכך הוא בטבעו ובתולדתו עלול לחטוא וכמש"כ בחב"הל ריש שער התשובה וביארו בזה הפ' עפר אתה ואל עפר תשוב הכונה כי מאחר שהתולדות אדם הוא מעפר לכן ישוב תשוקתו אליו בטבעו ואין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא וחטא כפי טבע הרכבתו ומזגו וכאשר העידו על זה המון הכתובים בתנ"ך, וכן אמרו רז"ל עלובה עיסה שהנחתום אומר עליה' שהוא רעה (סוכה נ"ב) ואם לא הי' צרי ומזור התשובה הי' ח"ו כל בריאת האדם שהוא תכלית הברואים כלם לתוהו וכל פועל כוסף וחושק תמיד שיגיע מפעלותיו התכלית המכוון. ועד"ז ביאר העקרים פ' כי עמך הסליחה למען תורא (תהלים ק"ל) ולכאורה נראה להיפך שאחר שיודע האדם שהשי"ת ימחול לו לא ירא מלחטוא אכן באמת אל ירא לבב האדם