דרך ימה נז

דרוש לשבת תשובה פ' וילך קצ"ג לפ"ק. (חגיגה ה) ר"י כי מטי להאי קרא בכי והי' כי תמצאנו אותו רעות רבות וצרות ואמר עבד שרבו ממצי לו רעות וצרות כלום יש לו תקנה מאי רעות רבות וצרות אמר רב רעות שנעשו צרות זו לזו כגון זיבורא ועקרבא פירש רש"י ותוס' רפואה לנשוכה זו קשה לזו דאמרי חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא ושמואל אמר זה הממציא מעות לעני רק בשעת דוחקו ופירש"י דקאי אלעיל על הפסוק אם טוב ואם רע שממציא לעני רק בשעת דחקו ולא מקודם שיוכל לקנות בזול, ותמה ר"ת למה נטר ע"כ ואפסקי' בדרשת הפ' והי' לכן פירש הממציא לעני בשעת דחקו כגון שתפסו המושל ובא זה ואמר לו שילוה לו מעות על קרקעותיו ואם לא הי' זה בא המושל הי' מיקל לו בפדיונו לפי שהוא דחוק ועני ואם הי' רוצה לקנות תבואה לאכילה לא הי' ממציא לו וזהו צרות ורעות ע"כ. והמפרשים הרבו לתמוה במאמרים האלו א] הלא בפרשה הלזו נאמר מקודם והי' לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות ולמה לא הי' ר"י מתעורר לבכות ורב לדרשתו כפי מה שביארו המפרשים שעיקר יסוד דרשתו הוא מדהפסוק בתיבת רבות בין רעות וצרות על הפסוק הקודם ב] דברי הש"ס דנקטו הלשון ושמואל אמר זה נראה לעין כי הוא ג"כ נתעורר ליישב הערתו של רב למה הפסיק בין הדבקי' וזה גם לפי' ר"ת אינו מובן איך יתישב בדרשתו טעם להפסיק בתיבת רבות בין רעות לצרות. גם בפרשה יש כמה דקדוקים א] תיבת וקם לכאורה הוא מיותר ולא הול"ל רק הנך שוכב עם אבותיך וזנה העם הזה אחרי וגו', וכבר הרגישו בזה חכמז"ל (סנהדרין צ"ג) ורצו ללמוד מכאן רמז לתחיית המתים והאי וקם קאי למעלה על משה גם אמרו שהוא מה' מקראות שאין להם הכרע ב] קושית המפרשי' כיון שהתודו ואמרו על כי אין אלקי בקרבי וגו' על מה זה יחרה אף ה' בם עוד על המעשה הטוב ההיא כמשה"כ על זה ואנכי הסתיר אסתיר את פני ביום ההוא, ויש מהם שפירשו שאין בדברים האלו כונת וידוי דברים רק נתנו סיבה אל הרעות אשר מצאתם הוא ההסרת ה' השגחתו מעליהם ועזבם על טבע המקראות והמערכות וזהו אמרם על כי אין אלקי בקרבי ולכן חרה אף ה' על שלא שמו לבם לדרוש את ה' ומעלליו. אכן צ"ב למה יכפיל ה' ענשם כפי אשר יורה כפל לשון ההסתרה במעל הזה יותר מן הראשון שעבדו ע"ז וזנה אחרי אלקים אחרים בפועל והפרו ברית ה' ג] מתחילה אמר והסתרתי פני מהם ושוב לא נאמר מהם רק אסתיר את פני ביום ההוא וגו' ד] כפל הענין בענין החטא והעונשים הבאים עליהם בפסוק כי אביאנו שהוא מיותר לגמרי ה] בתחלה כתיב ועזבונו והפר את בריתי שוב אמר ונאצוני והפר ועוד שארי דקדוקים וקושית רבות יבוארו בדברי'. הנה כפי מה שהתבוננתי וראיתי בדברי רז"ל ובספרי הקדמוני' ז"ל מצאתי בדבריהם כי הרעות והפורעניות הבאים על יושבי תבל על עונם המה על ארבעה דרכים שונים, אכן לא ראיתי אחד בהם המאסף אותם יחד לחקור ולהתבונן עליהם אך זה ידבר על זה המין וזה ידבר בכה