דרך ימה מט

שפתי כי כן דרך המרמה כי לא ידבר מחשבות לבו לזולתו כדי לרמות רק כל פעולת אדם זה לזה שהם מצוים תמיד בדבר שפתים אני שמרתי ארחות פריץ שלא ילבטו פעמי בהם לא הי' חטאי רק נגדך לבד לכן תמוך אתה אשורי במעגלותיך כי נמוטו פעמי. או יאמר כי כל פעולות אדם זה לזה אני שמרתי ארחות פריץ בהם לא לתכלית שכל האנושי רק בדבר שפתיך כיון שאתה צוית כן שגם מצות שכליות צריך לשמרן מכח שצוה עליהן הבורא ב"ה. אחי הלא כבר הגיעו הימים אשר אנחנו עומדים לפני כסא כבודו ית"ש למשפט ובכל יום ויום אנו משכימים לשפוך תחנונינו לפניו בוידוי דברים ומרבים בתפלות ערב ובקר ואנו מצפים ליום סליחה וכפרה לעונותינו לכן עלינו מוטל לטהר אותנו מפשעי בינינו וזולתינו קודם בא יום הדין שאין יוה"כ מכפר על עבירות שבין אדם לחבירו וכתבו המפרשים שזה הוא תנאי שאין הקב"ה מכפר גם על עבירות שבינו למקום עד שירצה את חבירו על מה שבינו לבינו. וזו כי ביום הזה יכפר עליכם בתנאי אם מכל חטאתיכם שבין אדם לחבירו לפני באכם לפני ה' תטהרו. ולמען לא ניגע לריק ברוב שיחינו והפצרת תפלתינו ועינוי נפשינו כמאמר ישעי' א' ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה איננו שומע, ומאחר כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי, מוטל עלינו לחקור על עניני דברים האלו מה המה המעכבים אותנו מלשוב לפניו ית"ש למען נדע לחדול ידינו מהם ומהמוניהם מה שבינינו לזולתם ישנו שתי בחינת כוללות א' להיות סור מרע ב' להיות מעושי טוב וכל בחינה רבו פאירותי' הרע מתחלק לג' ראשים, במחשבה, בדיבור, בפועל, לא תשנא את אחיך בלבבך, לא תחרוש על רעיך רעה הוא על המחשבה לא תקלל, חירופים וגידופים רכילות לשון הרע ליצנות הוא בפה ועל זה דרשו רז"ל נאמר לא תונו באונאת דברים, ובפועל נאמר לא תגזול לא תגנוב ולא תונו באונאת ממון לא תסיג גבול רעך מכה רעהו בסתר או בגלוי לא תקום ולא תטור וכדומה, וכן עשיית הטוב הם על שלשה דרכים האלו במחשבה ואהבת לרעך כמוך, ולדון כל אדם לכף זכות בדיבור לדבר דברי ניחומים ולברך רעהו בקול ליעצו בעצה טובה לדרוש טוב עליו בכל ענינו ובפועל לגמול חסד הן בגופו והן בממונו ובפרט לעניים מרודים כמו אלמנה ויתום וגרים בארץ, עוד יש להבחין בחינת האדם בדרך הלוכו בעת אשר גברה התאוה בקרבו ובוחר בר בקטן החל לחלל והי' הולך הלוך וחסור להוסיף חטא יום יום כפי תגבורת התאוה עליו כאשר כן דרכי היצר היום אומר לו עשה כך ומחר אומר לו עשה כך ועבירה גוררת עבירה כמאמרם ז"ל וצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום ויום שנאמר וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, א"כ הוא הולך מהלך הטבע שהיא ממדריגה למדריגה לכן בעת אשר יתעורר רוחו לשוב לפניו ית"ש ויאמר זכור כי עפר אנחנו, וטבעו התולדה גברה עלינו להדיחנו מדחי אל דחי הוא ית' ישלח ידו אליו לתמכו ולהאיר עיניו לרפא משובתו וימול את לבבו למען ישוב לפניו ית' באמת ובתמים כמאמר הגמ' שבת ק"ד הבא לטהר מסייעין אותו כי משובתו עמו כי יצר לב האדם רע מנעוריו לא כן איש אשר בשגעון ינהג את עצמו ויהפוך דרכו מטוב לרע בפ"א מבלי מדריגת שונות ואינו הולך מהלך