דרך ימה מג

הכרוך אחר תאות המדומות נגרר גם הנפש אחרי'. וזו למען ספות הרוה שהוא רוע הנפש את הצמאה הם התענוגים אשר תאוה נפש בהמתו וא"כ גם על רוע האמונה ראוי ליסורים להשיב את נפשו אל ה' אבל הכסיל לא יבין את זאת ומתברך בלבבו לכן אמר לא יאבה ה' סלוח לו ר"ל לא כמו שארי הנענשים בבני ישראל שנחלק העונש לחלקים כדי שישוב וירפא לו ונסלח לו על כל פשעיו רק כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלות ר"ל בשלימות בלי פירוד לחלקים, רק כולם יבואו עליו בפעם אחת להכחידו עד כי ימחה שמו מתחת השמים והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל החוטאים ונענשים שהם לא יקבלו עונשם בפעם אחת וזו ענין חרי אף הגדול שישלח ה' וידו בכל מגפותיו עליו. דרוש לתשובה בפ' וילך תר"ד לפ"ק בפסוק ויאמר ה' אל משה הנך שוכב וגו' ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני רעות האלה ואנכי הסתר אסתיר וגו' והקשו המפרשים למה יחרה אף ה' אחרי שהתודו על מעלם אשר מעלו שלא שתו לנגדם פני ה' ולכן קרה להם תלאות אלו עד שיכפיל ההסתרת פנים ממה שהי' קודם כאשר מורה פשטות המאמר ואנכי הסתר אסתיר וי"ל מאז אשר ברא ה' שמים וארץ וכל צבא מעלה ומטה שם חק ומשפט לתהלוכות הטבע אשר לעומתו יתגלגלו אופני פעולת כלם ולא ישנו את תפקידם ולפיהו יתהלכו תמיד כל היום וכל הלילה מאז ועד עתה לא ישבתו ולא ישקטו תהלוכותיו אף רגע אחד לנתוש ולהרוס ולבנות ולנטוע ולהקים וכמאמר החכם קהלת (א' ה') כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמוע מה שהי' הוא שיהי' ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש ר"ל כל הברואים כלם המה יגעים במלאכת טבעם תמיד מאין הפנה עד שאין הפה יכול לדבר ואין העין יוכל לראות ואין האזן יכול לשמוע כי תמיד ההווים נפסדים ומתהוים אחרי פרודתם עד שאין כל חדש תחת השמש אכן כבר נודע גדרי פעולתם כי לעולם לא יתהוה בטבע דבר ולא ישתנה לצורה חדשה רק אחרי ההעדר הצורה הקודמת מכל וכל ואז יתחיל ההשתנות לצורה האחרת ויעלה ההשתנות תמיד עד שיתהוו ויתחדש הצורה המעולה כפי כח טבעה אשר אין למעלה ממנה בצבאו', ומשם ירד להשתנות ההעדר משינוי לשינוי עד כי יושלם ההעדר מכל וכל כאשר עינינו רואות בצמחים כי הזרע בארץ לא תצמיח רק אחר בלותה והיתה לבער וכן הענין בבעל חי לנגד עינינו התהוות האפרוחים לא תהי' ולא תתחיל רק אחר שנפסדה ונבאשה צורת הביצה וכן על דרך זו הולכים כל פעולת הטבע בכללה ובפרטה כי לא יתחיל צורת ההוה להיות רק אחרי שהגיעה הצורה הראשונה בירידתה עד קצה גם ענין התהוות והתחלפות יום ולילה הוא על דרך זו כי לא יאיר אור היום באמצע הלילה בתוך חשך ענן וערפל וכן לא תכסה חשכת הלילה פני תבל בחצי היום כאשר