דרך ימה מב

ית"ש וא"כ אתם עומדים לשרת לפניו ית"ש ומעתה הקללות והיסורין מקיימין אתכם ע"י שנחלקו לחלקים קטנים סבלתם אותם ונשארתם קיימים וגם מציבין אתכם לפניו ית"ש שהם יכונו מצעדי גבר בל יטה מדרך הישר. בדברינו יובן (תהלים א') כי אם בתורת ה' חפצו וגו' והקושיא מבואר כי מאין הי' עולה על הדעת שיהי' רשעים מצליחים במעשיהם כמו הצדיקים עד שהוצרך לומר לא כן הרשעים ולדברינו יובן שהכונה כי לאיש צדיק ישלם ה' פעלו ותהי משכורתו שלימה בפעם אחת ולא יהי' נחלק לחלקים הרבה ויוסיף ה' לו כח וירבה לו עצמה לסבול ולקבל רוב השפע בלי התעלפות ולא יבול לכך אמר והי' כעץ שתול על פלגי מים שהוא מקבל שפע הלחלוחית מפלגי מים בפעם אחת ולא כשאר אילנות המקבלים לחותם מעט כפי אשר הרוה הגשם את הארץ וכאשר ירד הטל עליו ואין נותנים פרי בעת הקבוע רק לפי ענין המטר הנתך ארצה אבל האילן הזה פריו יתן בעתו כיון שהלחלוחית באה לו בלי פירוד ושנביי' לא יבול ר"ל אף שנותן פירות רבים בעתו בכל זה אין כח הלחלוחית חלף והלך לו עד שיבולו עליהם כמו שאר אילנות וכן הצדיק לא ייעף ולא יגע להעליף ע"י רוב השפע הבאה לו בפעם אחת ובכל אשר יעשה יצליח כי ה' נותן לו כח ועצמה לקבל רוב הטובה ואמר אל תחשוב כמו שמשלם שכר לעושי טוב בפעם אחת כן יהי' העונש בשלימותו לרשע לכן אמר לא כן הרשע ר"ל לא יהי' התשלומין שלהם כן בפעם אחת רק יתחלק לחלקים דקים והוא כמו אשר תדפנו רוח שהוא נפרד לחלקים דקים וכיון שיש כ"כ הפרש בין משפט הצדיקים ומשפט הרשעים מזה ימשך שבזמן המשפט לא יעמדו יחדיו הצדיקים והרשעים כי יראה דבר זר בקו הדין הישר והי' מקום למידת הדין לקטרג מה נשתנו אלו מאלו לכן ה' בחסדו נתן מקום למשפטים לכל כת וכת לבדו. וזו על כן לא יקימו רשעים וגו' ולתת טעם וסיבה על דרכי ה' במשפטיו עם ישראל למה עשה כן הלא ברבות הטובה לעושי טוב בפעם אחת יהי' לו לפוקה ולמכשול ביראת ה' כי רוב הטוב הבא בפעם אחת יחליף טבעו ותומו כמאמר וישמן ישרון ויבעט לכך אמר כי יודע ה' דרך צדיקים ואף כי יתן רוחו עליהם בשפע רב בכל זה יעמדו על רגליהם ולא ימוטו ביראת ה' לכך הוא נותן להם כל טוב בפעם אחת אמנם לרשעים אינו משלם בפעם אחת כי ודרך רשעים תאבד ר"ל יעזוב רשע דרכו וישוב אל ה' לכן אינו שולח ידו בכל מגפתיו ובפעם אחת לפי שרק דרך רשעים תאבד אבל לא הרשעים. והנה המתפלסים אומרים כו און לייסר איש על רוע אמונתו בלב כי ע"י המכה לא ישתנה דעתו ואף כי יאמר בפיו כאשר הוכרח להגיד על ידי היסורים בכל זה דעתו לא ישתנה וא"כ אין תועלת ביסורין אם לא על דרך נקמה לעשות נקמה ולשפוך דם חנם המאמין באמונה ההיא לכך אמר הכתוב פן יש בכם וגו' אשר לבבו פונה היום וגו' פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה ר"ל בלבבו יחשוב לכפר בעיקרי הדת והי' בשמעו וגו' שהם נחלקים לחלקים קטנים יתברך בלבבו שלו' והי' לי יען כי בשרירות לבי אלך ר"ל ואין להשיב דעת ואמונת הלב ביסורין ואמר הכתוב כי אין זה מרוע מחשבת הלב כי הדעת בנפש השכלי תנוח אשר כל מגמתה להשיג האמת ולא תשנה בדעת רק מרוע מזג החומר