דרך ימה מא

השני אשר יושפע עליו רוב הטובה בפעם אחת ישיג ידו למצוא רוב ששון ושמחה ומרגוע לנפשו כפי גודל ערך הטוב ההוא ואין ערוך לגודל שמחת לבבו כדמיון שני אנשים דהא' מצא ידו להתעשר בפ"א בהון רב, והב' ברבות השנים מצא ידו, פעם אחר פעם להרויח עושר מה עד כי ברבות השנים הי' לו רכוש רב כמו להראשון עכ"ז לא השיג עונג נפש ושמחת לב גדול כמו הראשון כמבואר בטבע. ולזה כאשר רצה דוד המלך ע"ה להפליג גודל שמחתו על אמרת ה' אמר שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב. וכן הוא הדבר אצל הרעה הבאה לאדם ח"ו היא על שני פנים א' כשיבאו עליו ימי הרעה מעט מעט ומטה ידו יום יום ואז לא יכאב לבו כ"כ על גודל ההעדר הטוב כי הורגל ומלומד הוא באלה מעת אשר התחיל לירד מטה, ולא יגדל צערו בכ"פ רק לפי ערך האבדון שנה זו ומה שעבר עליו מימים קדמונים לא יוסיף עצב עליו אחר הזמן לא כן אם הוא על דרך הב' כי יבוא אידו בפתע פתאום ויהמו עליו גלי מים הצרות והרעות מכל צד בפ"א אין ערך ואין שיעור למכאובו. ומעתה מובן פיוסו של משה רבינו ע"ה כי כונת דבריו לסתור טענה הנ"ל ריבוי הקללות עד אין מספר אשר הפליג ה' ביעודיו ור"ל כי חסדו גבר עלינו גם בזה. והוא עפ"י ביאר הפ' יסור יסרני ולמות לא לא נתנני שהכונה על שלא ישלח ידו השם להענישו כפי שיעור הראוי בפ"א רק חלקו לחלקים קטנים והרבה ליסרו פעם אחר פעם, והי' לו כח הסבל לסבול גודל העונש. וכבר כתבתי כי דרכו ית"ש לייסר אותנו בעונש הנחלק לחלקים קטנים משא"כ השכר והגמול הטוב לעושי רצונו משלם להם כפי מפעלם בפ"א ונותן להם כח וחיל לקבל רוב שפע הטוב ולא יהי' להם מכשול. וזו כונת הפ' (בתהלים י"ח) המאזרני חיל ויתן תמים דרכי ומעתה י"ל כי גם ביעודיו הראה ה' לנו גודל חסדו ולכן בשכר הטוב מקצר ועולה בהם כיון שאיננו נחלק לחלקים קטנים לתת אותם קצה מזה וקצה מזה רק בפעם אחת הוא שולח ידו הטוב לפי הראוי' למפעלו אכן העונש והפרענות הוא מחלקו לחלקים קטנים למען יעמדו על רגליהם ולא יפולו מכובד משא התלאות ועי"ז ירבו החלקים עד מאד ולכך הרבה ביעודי העונשים לפי שיתחלקו לחלקים הרבה מעט מעט שיהי' להם כח לסבול המכות אבל קיצר ביעוד הטוב לפי שניתן בפעם אחת, ובזה יובן (תהלים מ') אתה ה' לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני כי אפפו עלי רעות עד אין מספר הכונה כי בזה נודע אשר לא תכלא רחמיך עד עולם וחסדך ואמתך תמיד יצרוני ר"ל אף בעת שאנו עוברים על צוי תורתו שהרי אפפוני כ"כ מיני רעות עד אין מספר ולמה האריך לבאר רעות הרבה אין זה כי אם מגודל חסדו וטובו עלינו לעורר אותנו אל הטוב למען נעשה ונשמע לשמור ככל אשר צוה לנו רק את הטוב ממנו וזו כשהוריקו פניהם על ריבוי הקללות אשר הרבה והפליג בהם ואמרו מי יכול לעמוד באלו והשיב להם כי לא לרעתם ניתנו דברי תוכחות רק לטובתם וזו אמרו הלא כבר הרבה הכעסתם למקום ובכל זה לא עשה אתכם כלי' ר"ל שלא האביד אתכם ע"י הרעות וגם אתם קיימים לפניו דייקא ר"ל אתם נצבים לפניו ממש ר"ל במה שאתם עושין רצונו