דרך ימה ד

לתקן מה שבינו לחבירו ואח"כ מה שבינו לבין קונו נ"א. אם חטא במחשבה אז דן הוא ית' עצמו ואין מי שיעיד על מחשבה שבלב לפי שאין עד נעשה דיין נ"ב. תחלת תשובה פועל להעביר המקטרג שנברא מהעבירה ולאחר שהוסר מחיצת ברזל המפסקת יבא לפניו ית' בגמר תשובתו ויתקבל נ"ג. בכל משך שנה לאחר גזר דין אין התשובה מועלת ליחיד ובעשרת ימי תשובה מועלת תשובה גם לאחר גז"ד נ"ה בחוצה לארץ צבור דינם כיחיד וצריכים להקדים תשובה גם קודם גזר דין נ"ה. אם רבים עשו תשובה גם בתשובה מיראה נעשים מזדונות זכיות נ"ו. לא יתלה אדם חסרון פרנסה בסיבת טבעיות רק החטא גורם חסרון פרנסה ואם ישוב ויתקן באותו דרך ממש שלא הי' לו פרנסה יצליח נ"ז צריכין למידת רחמים לפי שמצד הדין הי' מחוייב לסגף עצמו לעומת מה שנהנה מעבירה ואין לו כח לזה נ"ח. תשובת רבים קל יותר להתקבל מתשובת יחיד נ"ט. אם בחטאו הכשיל רבים שלמדו ממנו תשובתו קשה משאם הוא לבדו חטא סי. אם חטא באמונתו בו ית' תשובתו קשה מבשאר חטאים ס"א. לפי רוב הטובה שקיבל אדם כן תגדל חיוב העבודה ס"ב. אם מתודה שחטא בלי נתינת אמתלא יותר קרוב להתקבל משאם מחפש אמתלאות למעט חטאו ס"ג. אם גרם בעונו לסלק השריית שכינה מישראל תשובתו קשה משאר עבירות ס"ד. מוחק את השם ומגלח בשער צריך תשובה מעולה משאר עבירות ס"ה. כל העולמות נפעלים מפגם העבירות חוץ ממנו ית' שעליו נאמר (איוב ל"ה) אם חטאת מה תפעל בו ס"ו. אין לדרוש סודות התורה ברבים ס"ו מנהיגי ישראל יבקשו מאתו ית' שרק אם מוחל לכלל ישראל רצונם בחיים ס"ז. ודאי חטא תשובתו יותר קרובה מבספק חטא ס"ח. עבר ושנה צריך לתשובה גדולה ס"ט. מסטינים ימצאו בכל מצוה חסרון שלא נעשה בשלימות הראוי' לכן הושם לחק שעל חצי שיעור אין יו"כ מכפר ואם חצי שיעור חמור כל כך מדה טובה מרובה לקבל חצי שיעור מצוה ע'. אם המנהיג צדיק ויצא זכאי בדין מצילין יושבי בצלו בזכותו ע"א. מאחר שבקרבן מתקבל גם טמא מת בצבור גם תפלה שהיא במקום קרבנות אפי' הם טמא שפתים ראוי' שתתקבל תפלתם ע"ב. לכאורה יש מקום לקטרג שלא תתקבל תשובה שהיא מצוה הבאה בעבירה, אולם אם מצוה הבאה בעבירה אינו מצוה כש"כ אם סוף תכלית העבירה מצוה ראוי' שלא יחשב עבירה ע"ג. מינים מוצאים מקום לפקפק בדברי חכז"ל לומר שאוסרים ומתירין כפי רצונם כגון קטנה שנשאות לכהן אוכלת תרומה וחרשת גדולה שנשאותה לכהן איני אוכלת בתרומה וצדיקים ימצאו טעם נכון לחלק ביניהם רק פושעים יכשלו בם ע"ד. הרבה פוקרין ואומרים לית דין ולית דיין על ידי שרואים דרך רשעים צלחה וצדיקים אין מהרהרין אחר מידת דינו ית' ומצדיקין הדין שמשלם לשונאיו אל פניהם להאבידם ונותנין לו שכר מצוה בעוה"ז ע"ר. צדקת ישראל נראה בעת צרתם אין מתרעמין ומקבלין באהבה מידת דינו ית' ע"ה. המלצה גדולה לסתום פי המקטריגים דלאחר שחטא אין לו עוד בחירה שעבירה גוררת עבירה ועל עבירה ראשונה ושני' מדתו ות' להעביר ראשון ראשון ע"ט. באות חי"ת ואות קו"ף יש לסט"א יניקה לכך בתהלה לדוד בכל אות בסיפא דקרא מתחיל בוא"ו חוץ מאותיות חי"ת וקו"ף לפי שאות וא"ו הוא מאותיות שמו ית' אין להזכירן בצירוף אותיות אלו פ'. במתן תורה אעפ"י שהי' כעין גירות והי' בהם כמה