דרך ימה לז

תתחלק לשני דרכים א' היא הכוללות ר"ל שהוא משגיח בעיני חמלה על כללות האומה שלא תכלה כל האומה בכללה ורעה לא תאונה עליהם ומוריד מטוב השפעתו עליהם והב' הוא השגחה פרטית לכל איש ואיש מהאומה להצילו מכל רע ולעשות לו רק טוב ונאמר לאיוב (ל"ד י"א) כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו וביאר הבינה לעתים כי השם אדם כולל למין האנושי אכן שם איש הוא רק לפרטי אנשים וא"ש. הן אמת הוא ית' ישלם לאדם הוא מין האנושי הפועל ששם אין גם אחד יבצר מהם משלם גמולו אך לא לכל אחד יהי' תשלום הפועל שוה לכל פרטי' אלא כארח איש ימציאנו ר"ל כפי ערך וארח איש בבחינת עצמו כן הוא ית' ימצאנו אליו השכר והעונש לפי דרכו ומעתה גבר עלינו חסדו ית"ש בעשותו אתנו לפנים משורת הדין להשגיח בכבודו ובעצמו עלינו איש ואיש לתת לו ברכה ולכונן מעשי ידיו כפי ערכו. וזו הכונה (תהלים ס"ב) ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשי' ר"ל במה שמשגיח בעצמו על כל איש פרטי לשלם לו כפי ערך מעשיו לפי בחינתו הוא חסד גמור ובענין זה נפרדים אנחנו עם ה' מכל האומות האמנם כי פרש ה' כנפי חסדו גם עליהם וחובב עמים ולאומים בכל זה אין השגחתו על כל איש פרטי רק על כללות האומה כדכתיב (תהלים פ"ז) אזכיר רהב ובבל ליודעי הנה פלשת וצור עם כוש זה יולד שם ולציון יאמר איש ואיש יולד בה הכונה אף שאר האומות נקראו מיודעיו ית"ש שהם שומעים לקולו אבל אינו מזכיר איש פרטי רק שם האומה בכללה רהב ובבל פלשת וצור וכוש אכן בני ציון על שם פרטי נקראו לאמר איש ואיש יולד בה בפרטות ומעתה אם ישים האדם לנגד עיניו פועל ה' לידע ולהבין שכל הטובות שבאו אליו מיום הולדו כולם מיד ה' המה ורק הוא ית"ש נותן חיים לכל חי ומשביע לכל חי רצון נותן לחם לרעבים פוקח עורים מתיר אסורים וזוקף כפופים וכונן מצעדי גבר קוצב תהלוכות טעמו ומונה וסופר תשועתם וכונן מעשי ידיהם לא במהרה ינתק מוסדות היראה וטעבותת אהבת ה' מעל פניו ולא תטה לבו ואשוריו מני ארח ה' כמאמר הכתוב (בפרשת האזינו) הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלא הוא אבוך קנך הוא עשך ויכננך ופירש"י עם נבל לשעבר ולא חכם לעתיד הכונה היות כי נבון וחכם אינם הפוכים כי ההיפוך מנבל הוא הצדיק והישר וההיפוך מחכם הוא כסיל ובער לכך פירש היות כי האיש אשר קיבל טוב מרעו והעיז נגדו להכעיסו נבל שמו יקרא כי נבלה עשה לשלם רעה תחת טובה ומי שלא קיבל טובה מריעו רק הבטיח לעשות עמו טוב בימים הבאים והוא עומד נגדו להכעיסו כסיל הוא ובער וגרם שלא יעשה עמו הטובה שהבטיח ומעתה אם הוא ית"ש גמל עמו טוב וצדק גם הבטיח לעשות לו כן כל הימים והוא המרה פיו ית' לא ימלט ממצודת שניהם ר"ל שהוא נבל וכסיל ומוטל על האדם לשמור דרכו שלא להמרות עיני כבודו ית"ש אשר פעל אתו כל טוב מיום הולדו וידיו פתוחות להטיב לו כל הימים הן בעודנו חי והן בהפרדו מבני האדם על פני האדמה כי העובר על דבריו להכעיסו ולנאצו נבל הוא וגם כסיל וזו שאמר הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם ר"ל גם שניהם הלא הוא אביך קנו בימים שעברו והוא עשך בהוה ויכוננך לעתיד שהוא מקור כל הטובות ומפיו לא תצא רעות