דרך ימה לד

שנהי' עובדים ע"מ לקבל פרס והם באים רק לעורר אותנו למען נחתשה דרכינו ונחקורה להכיר כי אינם רצויים בעיני ה' ונשובה לפניו ית"ש ואם ח"ו לא נשוב ולא נתעורר עוד ידו נטוי' להוסיף כהנה וכהנה ח"ו כמאמר הנ"ל ואנכי הסתר אסתיר ואם לא תוסרו באלה וגו' לכן גם עלינו מוטל לחקור ולחפש דרכינו והנה י"ל כי לא נתחדש הקישור בין הטבע ובין שמירת ישראל למצות התורה רק בברית השני בערבות מואב לכן כל אלו תוכחות שבתורת כהנים כלם נותלו ביד ה' וכדעת רמב"ן שבאו דרך פלא ונסיי אבל אלו שבערבות מואב לא נתלו בו ית' שאז נתחדש הקישור בין הטבע והתורה מאליהם בא הטוב לפועלי טוב ורעה לעושי רעה, וזו הכונה ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה כי עד עתה הי' ית"ש נותן בידינו ממש הברכה והקללה וזו היום אבל בערבות מואב יבאו הברכות והקללות מאליהן ולכן לא הוריקו פניהם כששמעו קללות שבתו"כ יען שאז לא הי' מקושר הטבע והתורה הי' מצפים ומתנחמים שלא יבא עליהם הקללות שמחוץ לטבע והטבע תהי' בעוזרם לתת להם כל טוב אכן כששמעו הקללות שבערבות מואב ואז גם דרכי הטבע נסתמה מהם אם לא ישמרו התורה ואין עוד מנוס למו להמלט לכן הוריקו פניהם ואמרו מי יכול לעמוד באלו ועל זה השיב משה רבע"ה הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלי' אף שכבר כרתם הברית והרי אתם קיימים לפניו ר"ל לא עברתם על מצות התורה מפחד ה' ומהדר גאונו כאשר האיר לכם כן יאיר לכם לעתיד שהרי גם דרכי היום הם תחת ידו וכיום הזה שהוא קיים בטבעו ובכל זה הוא ית' המאפיל והמאיר ואין הדבר נעשה מעצמו וא"כ גם דרכי הטבע הם בידו והקללות מקיימין אתכם מגודל הפחד אתם שומרים עצמכם שלא לעבור פי ה' ולא יבאו עליכם כל אלות הברית ואתם נצבים לפניו דייקא לעבדו ולשמור מצותיו וזה הי' תכלית הקשר הטבע עם פעולת האדם להפחיד לבם למען יתחזקו באהבת ה' ויראתו. ובזה מיושב חקירת הקדמונים בענין ריבוי הקללות ודברי תוכחות אשר הפליג ה' לדבר להביא על עוברי רצונו ית' בכמה מיני יסורין קשים מינים ממינים שונים וביעודי הטובה לא הפליג כ"כ רק מקצר ועולה מעט מעט הלא מרובה מדה טובה ממידת פורענות כאשר הוכיחו רז"ל מאמרו פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים ובתשלום גמול הטוב כתיב ועושה חסד לאלפים לאוהביו שהוא חמש מאות פעמים יותר מן העונש ולמה החליף ה' הענין ביעודיו להרבות במיני העונשין ולקצר בענין השכר ולכן כתבו קדמונים כי לכך הרבה ה' להגזים בעונשים לעוברי רצונו ית"ש להפחיד בני אדם וזו טבע האדם יתפעל יותר מפחד מציאות רוב הרעות ממה שיתפעל וירגיש מההעדר רוב הטובה כי יאמר לא מדובשך ולא מעוקצך וימנע מן החטא מפחד עונש ויירא מהגזמת ריבוי היסורים מה שאין צורך לזה אצל עושי המצות כי בהיותם בגדר המעלה לא יצטרכו לריבוי הפלגת טובות רבות שיתעוררו אל מעשה הטוב כי יעשו כן מצד השלמת עצמן אם כן ריבוי הפלגת בתוכחות הם לטוב לנו להפחיד לבבנו לכונן דרכינו בדרך הישר לפני ה' והמה לרסן להטותינו אל נתיבות המשפט והצדק ולכן ביאר כל מיני יסורין לעורר לבבינו למען נירא ונפחד