דרך ימה לג

אין להוסיף וממנו אין לגרע והמפרשים תמהו הלא כל הנבראים הנעשים המה מורכבים ואין בטבעם לעמוד לעולם. אולם בספר מעשה ה' העיר כי בכל הברואים כתוב ויעש לבד בבריאת האדם לא נאמר לשון עשי' רק וייצר ויברא והטעם לזה כי לשון עשי' לא תפול רק על דבר הנגמר שאין עוד להוסיף עליו ולכן נקרא עשו לשון עשי' שנגמר בשטרו וצפרניו ולכך כל הנבראים הי' בקומתם וצביונם הן בגופם והן ברוחם בענין שאין להוסיף עליהם לכן נאמר בהם ויעש אבל האדם עיר פרא יולד ובכוחו ניתן לו להשלים את עצמו ע"י פעולתו ומדותיו ולא יגמר עשייתו עד שישלים עצמו בפועל ידיו לכך לא נאמר בבריאתו ויעש עכ"ד. וזו הכונה ידעתי כי כל אשר נעשה דייקא נגמר מיד ה' מיד בשעת ברואה עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע לבד האדם שלא נאמר בו עשי' היא בכחו להוסיף שלימות והנה נגלה לעינינו כי כל צבא השמים והארץ ומלואה לא יוכלו לפעול רק לפי מעשי ידינו ודעת רמב"ן ז"ל בפ' אחרי בחקתי ועקב שכל היעודים שנאמרו בתנ"ך המה בדרך נסיי למעלה מן הטבע ואין להטבע שום קישור או התלות במעשי ידינו רק ה' עושה ארובות בשמים בכל שעה ורגע כפי רצונו לתת שכר טוב לעושי רצונו ולהעניש לעוברי רצונו ית' שלכן לא נזכרו בתורה רק יעודים גשמים שהם באים דרך פלא לשכר ועונש לא כן היעודים הרוחנים המה מולידים המעשים בטבעם בעשות האדם על פני תבל טוב וישר לפני ה' יוספע לו חיי נצחיי ולהשיג תענוגי עליון וההיפוך לעוברי רצונו המעשים הרעים יולידו בטבעם העונש הרוחני להכרת וכדומה וכמאמרם ז"ל שכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה ואין נופל עליו שם גמול או שכר ועונש שהם עשויים מאליהם. אולם מדברי חכז"ל נראה שגם אושר והצלחת עוה"ז או הרעות והצרות הבאים על בני אדם בתשלום גמול ידיהם המה מקושרים עם הטבע כי ידיו ית"ש כונן לעשות קשרו ולהתאחד טבע העולם עם מצות וחקי תורתו יהי' משולבים יחד ע"י מאמר פיו ית"ש וכן מבואר במ"ר פ' ראה אמר ר"א משעה שקבלו תורה מסיני מפי עליון לא תצא הרעות והטוב אלא ממילא הרעה באה לעושי רע והטובה באה לעושי טוב. מבואר שתלה דרך טבעם השמים והארץ בפעולות בני אדם ולא ילכו אופניהם רק לעומת רוחו של אדם במעשיו ובזה השמים והארץ במספלותם לאות ולמופת אם מעשי ידינו נרצה בעיני ה' או לא כי אין אדם רואה נגעי עצמו ודרך איש ישר בעיניו באמרו חף אנכי מפשע ואין עולתה בו וכאשר מצאנו בזמן הנביאים שהוכיחו על אומרו לא חטאתי ובזה יגדל החטא מאד כי לא יעלה על לב האדם לשוב מדרכו הרעה אם ישר הוא בעיניו לכן השמים והארץ בפעולתם יעידו בפניהם. ועל זה נאמר בפ' נצבים העדותי בכם היום ר"ל שיעיד בכם מעשיכם כמו הכרת פנים ענתה בם וזה מה שהשמים והארץ פועלים איני רק לעונש ושכר אלא גם להיות לאות ומופת למען נדע אם ישרים דרכינו לפני ה' או לא גם היום ועירו בנו רוע מעמד הפרנסה וכל העם הזה צועקים ולא נענים על רוע מעמד המסחר אין זה רק לעורר לבבינו כי לא חפץ ה' במעשינו ולא ישרו דרכינו לפניו ולכן סגרה הטבע תהלוכותי' לפנינו. ומעתה סרה קושית קדמונינו בענין היעודים כי כל אלו לא נאמרו דרך שכר ועונש כי לא רצה הקב"ה