דרך ימה יז

בדרך ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שיחור ומה לך לדרך אשיר לשתות מי נהר תיסרך רעתך ומשבותיך תוכיחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את ה' אלקיך ולא פחדתי אליך הכוונה הלא כל סיבת הרעות והגלות הוא עזבך את ה' ועתה מה לך לילך בגלות מצרים או בגלות אשור לשתות שמה כיס תרעלה של פורענות תיסרך רעתך הרעות תיסרך מעצמך בלי התעוררת גלות ודעי וראי שכל הרע ומר הוא רק עזבך את ה' ולא פחדתי אליך ועיקר הצעקה צריך להיות על עזבך את ה' וכיון שכן למה לך כל הנה הקיצה מתרדמת האולת בלי התעוררת הגלות להתנחם על רעתך וההפרש בזה הוא הגם ששב בכל לבבו ונפשו רק ששב ע"י התעוררת של יסורים כי אין לבו של אדם בטוח ונאמן לעצמו אם תשובתו הוא רק מאהבת ה' כי יכול להיות כי רוב התלאות אשר עברו עליו הם הכריחו אותו לשוב אל ה' מפני גודל צערו וכעסו אבל עדיין לא ניחם על הרעה אשר עשה אף שלבו אומר לו כי מקירות לבו יהגה ויהמה על עזבו את ה' אין הדבר גלוי ועיקר לו אך אם עשה יעשה לו כנפים לעוף תחת כסא כבודו ית"ש טרם באו עליו הרעות אז גלוי ונתברר כי רק מאהבת ה' הוא שב בכל לבו ומתנחם על הרעה אשר עשה וזו כוונת (תהלים ל"ח) כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד כי עוני אגיד אדאג מחטאתי והוא עפ"י מאמרם ז"ל (יומא פ"ו ב') שהשב מאהבה זדונות נעשו לו כזכיות והשב מיראה זדונות נעשו שגגות והשוגג יקרא חטא והמזיד עון וזו היות כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד לכך לא אוכל ליתן אומן בי שתהי' תשובתי מאהבת ה' כי יכול להיות שמכאובי ומכתו האנושה הרהבוני לכן אף כי עוני אגיד להתודות לפניך עדיין אדאג מחטאתי ר"ל שתשובתו הוא רק מיראה והמזיד נהפך לשוגג לכו אדאג מחטאתי: דרוש לתשובה תקצ"ח לפ"ק. פתיחה ברוך ה' אשר נתן לנו הודו מעל השמים להשתעשע ולסלסל באמרים הנעימים לייסד עוז מפי עוללים ויונקים להבין ולהשכיל בדעת ותבונה חונן אותנו בדיעה ובינה איש ואיש לפי ערכו חלק לו מחכמתו לחלקו ולהופיע מרוח אלקים מרחפת אתו להאציל על לב זולתו להפיץ על פני תבל פרי תבונתו נתן לשון למודים ואמרי נועם אל ראשי המדברים בעם אשר כסאם ידו יסדה להעיר אזני קהל ועדה אלו מפה ואלו מפה באגודה יתענגו על רב שלומים בדבר הלכה בנעימים חכמים משכילים ונבונים יספיקו בילידי רעיונם יתפרדו זה מזה שונים ועם ה' אלה ימצאו דבר שפתים להעיר לבבם אל שוכן בשמים לעבדו וליראה אותו כל הימים לקחת מוסר השכל לדעת דרכיו הנעימים יניפו ידם ולבם אל פני יושב הכרובים לאהוב אותו באמונה שלימה כל ימי היותם על האדמה ותהלתו במקהלות עם לרוממה גם אנכי קטן הערך באתי בכריעת ברך לעשות כמוהם היום אל פני נורא ואיום ואחת שאלתי מאת ה' שוכן שמימה אותה אבקש מתורתו התמימה הנשגבה בדעת וחכמה ומאת ההוגים בדברים הנאמנים מאירים עינים מעת אשר ירדה מן השמים בקולות