דרך ימה קסב

התרועה שגנוחו גנח על מה שחטאנו מרצה את בוראם להוכיח שלא במרד במעל חטאו, וז"ש באין מליץ יושר עול מגיד פשע שהס"מ הרבה להביא חטאים תגד ליעקב דבר חק ומשפט, שעפ"י חק ומשפט שכחה הוי אונס וצדקונו במשפט המלך המשפט וז"ש ההוגה דעות ביום דין משום שיש מחלוקה אם שכחה הוי אונס, אבל הבורא ית' ברוב רחמיו הוגה בדעות ופוסק כדעת הפוסקים דשכחה הוי אונס וז"ש תמכתי ותידותו בשלוש עשרה תיבות שא' מהם הוא נושא עון ולפי פירש הנחל קדומים היינו שוכח עון וכ"ת מהיכי מוכח שרק מחמת שכחה עשו זאת ע"כ הוסיף ובשערי דמעות כי לא נשלבות דהא כעת מרבה בדמעות להתחרט עליהם לכן שפכתו שיח פני בוחן לבות לאפוקי מלאכים שאינם יודעים מחשבה שבלב וממילא יודע שרק מחמת שכחה חטאנו, ובטוח אני באלה בזכות שלושת אבות שאנחנו בניהם וממילא יש לנו חזקת כשרות שרצונינו לעשות רצונך וז"ש למשפטיך דייקא עמדו היום שיודע מחשבה שבלב כדי להצדיק אותנו בדין אפי' אם הכל עבדים: ובזה מובן מש"כ אם שכחנו שם אלקינו ונפרוש כפינו לאל זר יהי' לנו אמתלא הלא שכחה אונס הוא ורחמנא פטרי' ע"ז אמר הלא אלקים יחקור זאת כי הוא יודע תעלומות לב אם הי' על ידי שכחה או במרד ע"כ מוכרחים אנחנו בלב שלם להיות דבוק בה' אלקינו והוא יקבל תשובתינו ויזכינו במשפט: שלא ישאר נייר חלוק יוצג איזה חידושים מעין הספר. (תהלים נ"א) וחטאים אליך ישובו וצ"ב. איך ישובו החטאים הלא אמרו (ברכות ו') חוטאים לא נאמר אלא חטאים פרשתי בספרי גבעת שאול אות תצ"א שילמדם לשוב מאהבה ואז זדונות נעשו זכיות והחטאים עצמן ישובו להיות לפניו ית' כמו המצות. (שם) פשעי אני אדע צ"ב דלכאורה תיבת אני מיותר פרשתי בספרי גבעת שאול אות תפ"ח ורכ"ב פשעי אני אדע דלכאורה אם גם הוא חטא איך יכול ללמד לאחרים הלא יאמרו טול קורה בעיניך לזה דייק אני אדע אבל אחרים שוכחים שחטאו ואני חטאתי נגדי תמיד לזה מצאתי עוז בנפשי ללמד פושעים דרכיך: (תהלים מ"ט) למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני פרשתי בספרי גבעת שאול אות תפ"ה שאם כל השנה לא נזהרו אם עכ"פ בסוף השנה בחדש אלול שב ומתנחם ומתקן ידו ית' פשוטה לקבל שבים אבל אם גם בעקב לא נזכר לפשפש במעשיו זה יסובבנו ביום דין. כבקרת רועה עדרו צ"ב לאיזה ענין הביא המשל מהרועה שמעביר צאנו תחת שבטו ומה הדמיון שדייק לומר כן תעביר ותמנה ומה בא לרבות בתיבות כל חי פרשתי בספרי דבר המלוכה אות קל"ז שלפני זה אמר הנה יום הדין לפקוד על צבא מרום בדין והנה מה שהאדם נפקד ביום זה דוקא נודע לפי שאדם הראשון נברא בו אבל מה ענין לדון המלאכים בזה היום הלא הם נבראו ביום שלאחריו וי"ל שזה מחסדי המקום ב"ה על ישראל דאמרו חכז"ל (קדושין מ') שהעולם נדון אחר רובו ואם לפעמים רוב בנ"א חטאו כולל בחשבון גם המלאכים שגם אדם