דרך ימה קנט

ואם מצוה הבאה בעבירה אינו מצוה כש"כ שעבירה הבאה ממצוה שלא תחשב לעבירה, והנה לא מצינו קרא מפורש לפסול מצוה הבאה בעבירה רק קר דחג הסוכות תעשה לך ולא מן הגזל, והנה לכאורה יפלא האיך מהני מצות תשובה הא זה הוי מצהב"ע דלולא העבירה לא הי' אפשר לקיים מצוה זו ובשלמא בתשובה מאהבה א"ש דהא העבירות נעשו זכיות וגם מיראה לדעת הפוסקים דבשוגג לא שייך מצוה הבאה בעבירה דהא נעשו מזדונות שגגות אבל לדעת הסוברים דגם בשוגג שייך מצהב"ע קשה כנ"ל וזו שאמר אם כעבדים שעשו רק שובה מיראה אז עינינו לך תליות היינו לך דכתיב בסוכה שמזה נלמד דמהב"ע איני מצוה שתחיננו לפסול מזה הטעם כל העבירות עכ"ד ולפי זה ופירש ואתה רחום מקבל שבים כי מצד הדין אפשר לא תועיל תשובה מחמת שהיא מצהב"ע אולם על התשובה מראש הבטחתנו וכל התשובה עינינו מיחלות. לך היינו לך הכתוב בסוכה מזה תפסול העבירות שבאו מתוך מצוה: ובזה יפורש פסוק בירמי' י"ז קורא דגר ולא ולד עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהי' נבל הכונה כי מאחר שצרכי ישראל מרובים ועושה לפעמים עושר ולא במשפט א"כ ח"ו בחצי ימיו יעזבנו אבל זה הוא רק אם גם באחריתו הוא נבל ואין כונתו למצוה כלל אבל אם באחריתו דהיינו בקצה יהי' לשמים אז יגין עליו שכר המצוה שלא יעזבנו בחצי ימיו וימחול לו החטא. ובזה יובן שובה ישראל וקשה איך מהני תשובה הא הוי מצהב"ע לזה אמר כי כשלת בעונך שנעשה מזדונות שגגות וכדעת הסובר דבשוגג לא הוי מצהב"ע וגם אם גם בשוגג שייך מצהב"ע קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו אליו כל תשא עון אפי' השב מיראה תמחול קח טוב היינו חלק הטוב מהמצוה שבקצה' לשמים ואם אין אתה לוקח הטוב לפי שבא בעבירה תפסול כל העבירות, ובזה יובן למשפטיך עמדו היום למשפטיך דייקא שאתה יודע מחשבה שבלב עומדים היום שהוא בראש השנה והטעם כי הכל עבדיך שעשינו רק תשובה מיראה ועי"ז דינינו כעבדים וכעבדים עינינו לך תליות ואם תאמר שהוא מצהב"ע לזה אמר לולא תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי לך אני שכתבת בסוכה לך לכך יש לצפות למשפטך דייקא שאתה בוחן לב שלא נתכונתי להכעיסך תצדיקני כי פקודיך דרשתי הלך שנאמר בסוכה שדרשו ולא הגזול ואם מצוה הבאה בעבירה אינו מצוה כש"כ עבירה הבאה ממצוה אינו עבירה, וזו שבאה המסורה לישב למה נשתנה מצות שופר שצריכה כונה ומאי שנא משאר מצות וזו זכרון תרועה מקרא קודש שצריך לעשותה בכונה ומזה יצא זכות לרבים שאין זכרון לראשונים העבירות שעשו מק"ו שמצהב"ע אינו מצוה ובזה יובן לשונם ז"ל שתקיעת שופר חכמה הוא והיצה"ר נקרא מלך זקן וכסיל וזו ע"י מצות שופר כי אין זכרון לחכם היינו ע"י תקיעת שופר שהיא חכמה עם הכסיל שבטלים קטרוגיו ע"י מצות שופר ובזה מובן לא הביט און ביעקב אעפ"י שלראות עון חטאו מ"מ תרועת מלך בו המעיד עליהם שלא נתכונו להכעיסו וגם מתכונים בעבירות למצוה ותרועת ממש בו שממצות שופר יש להצילם שאם המצוה בלא כונה לא נחשב למצוה כש"כ עבירה שלא נתכונו להכעיס אינו עבירה וזו החכמה שבתקיעת שופר כח לדחות המקטריגים (יחזקאל) כי לא תחפץ במות המת כי