דרך ימה קנח

בני החריף ובקי בחדרי תורה כש"ת מו"ה שמואל נ"י שלח לי מעדנים מחידושיו אם חכם בני ישמח לבי גם אני ואתן מקום לדבריו: (בפייט לכל נדרי) ואתה רחום מקבל שבים ועל התשובה מראש הבטחתנו ועל התשובה עונינו מיחלות לך וצ"ב דהול"ל ובתשובה עינינו מיחלות לך וגם שתיבת לך לכאורה כמיותר דהא התחיל שעל התשובה הבטחתנו ועל התשובה עינינו מיחלות. וי"ל בהקדים (הושע י"ד) שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעונך והקשו חכז"ל קרי לי' עון וקרי לי' מכשול ועוד צריך ביאור איזה דברים יקחו עמהם ועוד מקשים דהול"ל תשא כל עון ועוד צ"ב מה הוא הטוב שיקח מהם, ובתהלים קי"ט למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי לעולם לא אשכח פקדיך כי בם חייתני לך אני הושיעני כי פקודיך דרשתי וצריך ביאור למה דייקא למשפטיך וגם תיבת כי שהוא נתינת טעם צ"ב וגם תיבת לך אני אין לו ביאור לכאורה ומצודות פירש אליך עינינו תלויות להושיענו, ולפי"ז יש כאן חיסור לשון ותיבת דרשתי צ"ב דלכאורה יותר הי' צודק כי פקודיך עשיתי, וגם לבאר המסורה זכרון תרועה מקרא קודש אין זכרון לראשונים ואין זכרון לחכם עם הכסיל וגם לפרש הפסוק לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו וצ"ב מה הכונה בתרועת מלך בו רש"י פירש לשון חיבה וריעות ותרגום וב"מ וירושלמי פירשו על לשון יבבות וצ"ב, וגם צריך ביאור איזה קישור יש לזה למה שהקדים לא הביט און ביעקב, וי"ל עפ"י שכתב כ"ק אאמו"ר בספר דבר המלוכה אות פ"ב ואות קס"ד וז"ל הנה הרמב"ם בפ"ו מהל' שופר פסק שאין יוצאין מצות שופר בלא כונה ובשאר מצות פסק שאין צריכות כונה יש לתת טעם לזה שהוא מרחמי אבינו שבשמים על בניו כדי לזכותם בדין ולסתום פי המקטריגי' כי כל העבירות עבר רק מחמת שגברה עליו התאוה אבל אין כונתו לעבור וכן הוא בוידוי ר' נסים אך לא להכעיסך נתכונתי וא"כ אם במצות שופר אין יוצאין בלי כונה כש"כ שלא להענישם על העבירות אם לא כונו לעבור דמדה טובם מרובה ממדת פורענות ויומתק הירושלמי דבפעם הראשון שתוקעין השטן בהול ולא בהול וכשתוקעין שנית בהול מלקטרג דמאחר שתוקעין שנית עכ"ח הוא משום דלא כונו בפעם הראשון ולא יצאו ידי חובת שופר ולכך נסתתמו קטרוגיו שעי"ז לא יענישם על העבירות שלא כונו לעבור, ובאות קס"ח הוסיף עוד למאי דקיימ"ל דמצוה הבאה בעבירה אינו מצוה וצ"ב למה לא תתקבל המצוה ודי שמקבל עונש על העבירה ולמה לא יקבל שכר על המצוה, אולם הטוב ומטיב עשה בזה טובה גדולה לבניו ועל ידי זה והי' אפשר לזכותם בדין דזה איני שכיח שיגזול אדם לולב כדי לקיים מצות לולב דבספר נועם מגדים נצבים פירש הפ' אם יהי' נדחך בקצה השמים משם יקבצך עפ"י שהמליץ הבעש"ט זי"ע שברוב עבירות יש בו גם לעשות מצוה כגון שיהי' לו ממון לגדל בניו לתורה ולשאר מצות וזו אם יהי' נדחך היינו העבירה בקצה היינו בסופו איזה כונה השמים היינו לש"ש מזה הכונה יקחך לטהר לבך שתשוב וייטב לך ומאחר שמרובה מדה טובה ממדת פורענות