דרך ימה קנז

ראות עין אינו לפי כבודו, אולם לאחר איזה שבועות שעמדו אצל הר סיני וכולם אמרו נעשה ונשמע אז אמרו ישראל בחור שנגלה בים סוף כבחור שא נא עיניך תוכל להרים ראשך ואל תתבייש ראה מה אתה בוחר לך ישראל קדושים וטהורים ובפרט ביוהכ"פ שגם הס"מ אומר יש לך עם כמלאכים מתענים כל הלילה והיום נערים וזקינים נשים חלושות עד שאוה"ע אין מאמינים שיהי' זה אמת ועומדים כל היום בבכי ותחנונים ומרבים תהלות ותשבחות לו ית' ומתודים ומתחרטי' על חטאותם, זו שאומרים ביוה"כ לו ית' שהיית בחור בשעת קריעת י"ס והי אז הזיווג אינו לפי כבודך שא עיניך וראה היום עם הקודש עומדי' כמלאכים וכן הוא אומר צאנה וראנה בנות ציון בעטרה שעטרה לו אמו ישראל קדושים ובכן לך הכל יכתירו קושרים כתרים לקונם ביום חתונתו זו מתן תורה וביום שמחת לבו זו בנין בית המקדש, וכל זה שלא נתן הקב"ה עיניו בנוי כי אתם המעט מכל העמים רק במשפחה שהם זרע בחוניך בני אבות הקדושים: ש"ז] (תענית כ"ו ב') צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש, זה שקרא יום שמחתו בנין בית המקדש דמצינו בשבת י"ד בשעה שתיקן שלמה ערובין ונטילת ידים יצאה בת קול ואמרה בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני (משלי כ"ג) חכם בני ושמח לבי (משלי כז) הרי שאם חידש אדם הלכה למטה נעשה שמחה למעלה ולמטה ואין שמחה כהתרת ספיקות והנה גם בבנין בית המקדש בעת חנוכו חידש שלמה הלכה חדשה שאין מערבין שמחה בשמחה כמבואר במועד קטן ט' שצוה להם לאכול ביוהכ"פ והי' דואגים ואומרים שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל כלי' יצתה בת קול ואמרה להם כולכם מזומנים לחיי עוה"ב והי' כולם שמחים וטובי לב ויפה אמר שאז בבנין בית המקדש הי' יום שמחתו של מלך שלמה ושל מלך שהשלום שלו ובזה יובן (בישעי' נ"ב) קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו, והקשו בזוה"ק דמאי זה נשאו קול, ותו ישאו קול מבעי' לי' ומה זה יחדיו ירננו ולדברינו יובן היטב דכשחדשו הלכה למטה יצאה בת קול מלמעלה ושמחו יחד ושמח לבי גם אני לא לבד שמחת בנו אם נחכם וחידש הלכה אלא גם אני שמח וזו שלמטה גרם שישא קול מלמעלה ויחדיו ירננו למטה בארץ ולמעלה בשמים. ש"ח) קישור סוף תענית לתחלתו, הדרן עלך פרק ג' פרקים בשנה וסליקא לה מס' תענית, י"ל דבתורה נאמר שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך ולעת"ל כתיב וסי' מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחות לפני וזו בעת שהדרן עלך ג' פרקים בשנה לפי שנעלה בכל שבת וחדש אז סליקא לה מסכת תענית שיתקיים הכתוב (זכרי' ב' ט') כה אמר ה' הצום הרביעי. והצום החמישי וגו' יהפך לששון ולשמחה: סיימתיו ביום צום הרביעי יהפך מהרה לששון ולשמחה שנת תרצ"ו לפ"ק.