דרך ימה קמו

אפי' חטאו וכמאמר המשוח מלחמה שאפי' אין בידכם אלא מצוה זו כדאי להגין עליכם. והנה אלשיך הקדוש פירש זה שנאמר ביציאת מצרים זרוע נטוי' לא שנצרך להבורא ב"ה כח להצילם רק לפי שלא הי' זכאין כדכתיב גוי מקרב גוי וכתיב ואת ערום וערי' לזה הוצרך זרוע נטוי' נגד מידת הדין ששאל מה נשתנו אלו מאלו, וזו גאלת בזרוע עמך פירוש גם אם אינן זכאין ראוין הן לרחם עליהם מטעם שהם בני יעקב ויוסף שמקיימין מצות אביהם בין שונאי נפשם. רנ"ט] כי כגבוה שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו, וצריך ביאור לשון גבר וגם מה הדמיון לשיעור גובה הארץ, וי"ל דאמרו חכמינו ז"ל מרובה מידה טובה יותר חמש מאות פעמים על מידת פורענות דבפורענות כתיב פוקד עון אבות על רבעי' ובמידה טובה כתיב נוצר חסד לאלפים ואמרו חכמז"ל (חגיגה י"ג) מהארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ולפי"ז מדוייק כגבוה השמים על הארץ שהוא חמש מאות גבר חסדו על יראיו שגברו החסדים על הגבורות חמש מאות פעמים: ר"פ] (וירא) האף תספה צדיק עם רשע וצ"ב הלשון עם וגם יל"ד מה זה שדייק בתוך העיר וגם אשר בקרבה וגם בתשובתו ית' צריך ביאור הלשון אם אמצא שהוא לשון עתיד וי"ל דחכמינו ז"ל הזהירו שלא לגרום לאדם רשע שימות שאולי יצא ממנו זרע כשר שאם הי' מת תרח לא הי' נולד אברהם וכל האומה הישראלית וכתיב במשה ויפן כה וכה שראה שלא יצא ממנו זרע כשר ולזה התפלל אברהם הגם שהם רשעים אולי נכלל בתוכם ניצוץ קדוש שיצא מהם לאחר כמה דורות ולזה אמר האף תספה צדיק עם רשע שהוא שקוע בתוך הרשע וזו בתוך העיר ואשר בקרבה דהיינו איזה ניצוץ טוב שעתיד לצאת ממנו ולזה בא התשובה אם אמצא בלשון עתיד שיצא לעתיד איזה צדיק ונשאתי לכל המקום: רס"א] הנה הואלתי לדבר ואנכי עפר ואפר י"ל שבא ללמד מאין מצא כח להמליץ בעד סדום דבפסיקתא דרב כהנא על פיסקא ויהי המקריב אות ב' הביא הזרע אפרים בשם ברית כהונת עולם שבעפר ואפר נרמז הקרבנות שהקריבו ישראל בחג הסוכות ע' פרים והוא ע' פר ובשמיני עצרת פר אחד הוא א' פר עכ"ד. והנה הקריבו אלו ע' פרים להגן על ע' אומות ואמרו חכמינו ז"ל אלו ידעו האומות כמה טובה הי' נצמח להם מבית המקדש הי' משתדלים בכל כוחם שלא יחרב, והנה ממצוה זו נלמד שרצונו ית' ללמד זכות ולהגן גם על האומות ומזה למד אאע"ה להרבות בתפלה עבור סדום וזו הואלתי לדבר זה שחזקתי נפשי לגשת לפניך להתפלל הוא מעפר ואפר שצוות להקריב מ' פרי' בחג: רס"ב] (תולדות) מכרה כיום איתא במדרש הובא בפנים יפות תן לו יום אחד מיומך, י"ל דאיתא השטן בגימטריא שס"ד דיום אחד הוא יוכ"פ אין לו רשות להסטין וכן דרשו חכמינו ז"ל על הפסוק ויהי ערב וגו' יום אחד שהוא יוה"כ וכן דרשו (בתהלים קל"ט) ימים יוצרו ולו אחד בהם היינו יוכ"פ וזה פעל יעקב במה שביקש ממנו שיתן לו יום אחד וכמו שיעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים כן נותנים לשרו של עשו ביום כיפורים. שעיר המשתלח: