דרך ימה קמד

עד שתחננו ותוציא לאור משפטינו דקשה וכי אח"כ אין אנו צריכין לעזרתו אבל לפי דברינו א"ש שאנו צריכים לרחמים עד שיגאלנו אבל בהיותינו בארץ הקדושה אז בלי תחנונים ירחם עלינו כרחם אב על בנו: רנ"ג] או יאמר דבס' דברי מהרי"א פרשת האזינו על הפסוק הצור תמים פעלו הביא בשם הגאון מו"ה צבי זצ"ל העללער בפירוש פייט זה על פי מאמרם ז"ל כשישראל עושין רצונו של מקום נקראים בנים ואם אין עושין רצונו של מקום נקראים עבדים, ותמוהא וכי זה דרכו של אב אם הבן אין עושה רצונו יהי' מיד בעיניו כעבד, אמנם אם נבחין נראה שזה ממידת טובו ות' דהנה השכר והעונש הם הפכים מבן לעבד שאם האב רצונו לגמול שכר טוב לבנו על מעשים טובים שעשה ודאי נותן בעין יפה כפלי כפלים יותר ממה שהאדון גומל עם העבד בתשלום גמולו על הטוב שעשה וזה הוא בהשלמת גמול טוב אבל בעונש הוא בהיפוך שהעונש שחייב הבן שמרד באביו הוא גדול יותר ממה שחייב העבד אם מרד ברבו ונוקל יותר להרב למחול פשט עבדו אם יחלה פניו ויכניע לבו נגדו ממה שימחול האב לבנו כי מלבד מעשיו הרעים בפעולותיו שהם מגונים בעצמם עוד הוא בזה את כבוד האב וזה הוא שנוהג עמנו אבינו שבשמים ברוב רחמיו שאצל השלמת השכר הטוב מחשיב אותנו לבנים ומשלם לנו שכר טוב בעוה"ז ובעוה"ב אבל אם אנו חייבים לקבל עונש אז אם יחשיב אותנו כבנים יהי' גדול עונינו מנשוא ולא ניתן למחילה וסליחה כי חללנו את כבוד אבינו שבשמים לכן ברחמיו דן אותנו כעבדים שעי"ז יכופר לנו אם נשוב לפניו ולכך אם אין עושין רצונו של מקום מחשיב אותנו כעבדים, וזו הכונה היום יעמיד במשפט נותן קיום והעמדה במשפט באחת משתי פנים או שמחשיב אותנו כבנים או כעבדים ומפרש שאז דן אותנו כבנים אם מרחמינו אז מרחמינו כרחם אב על בנים אבל אם ח"ו אנו חייבים לקבל עונש אז מחשיב אותנו כעבדים להקל העונש ולקבלם בתשובה עכ"ד. ולפי"ז יובן שזה שנחשב כעבדים הוא בושה גדולה לנו רק להציל אותנו מוכרחים לסבול בושה זו אבל רק עד שתוציא לאור משפטינו אבל אח"כ רצונינו להחשב כבנים ובזה יובן (דניאל ט') לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים שהוא צדקה להחשיבנו כעבדים אבל לנו הוא בושת פנים שגרמנו במעשינו לבא לידי כך: רנ"ד] (בפייט) באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגר ליעקב דבר חק ומשפט וצדקונו במשפט וצ"ב במאי יזכה אותנו אם אין מליץ, וי"ל דבס' דרושי ח"ס על ר"ה דרוש ב' פירש הפסוק (תהלים קמ"ז) מגיד דבריו ליעקב שבני בלי תורה נקראים יעקב מ"מ דינם כעוסקי תורה לפי שמפרנסין את החכמים המכונים בשם ישראל ופרנסה ומזונות נקרא חק כעין הכתוב כי חק לכהנים וגם נקרא משפט כעין יכלכל דבריו במשפט (עיין ר"פ כיסוי הדם) וזו הקב"ה מגיד דבריו אפי' ליעקב הא כיצד כשיעקב נותן חקיו ומשפטיו לישראל ע"ד יששכר וזבולן עכ"ד. וזו תגד ליעקב שיש לו זכות על ידי חק ומשפט שנותן לישראל ועל ידי זה וצדקינו במשפט: רנ"ה] (גמרא ברכות י') חזקי' אמר ליתי ישעי' גבאי וגו' כך מקובלני מבית אבא אפי' חרב חדה מונחת על צוארו של