דרך ימה קמ

למשנה ושימש את רבו ארבעים שנה ונעשה בן חמשים שנה. ולפי"ז י"ל דתיבת בהם היינו כדברי הח"ס לאחר שכבר נשלם כראוי' בידיעות התורה, ולזה רמז בתיבת בהם שהשבעים שנה מתחילין לאחר חמשים שנה דתיבת בהם עם האותיות בגמטריא חמשים ובזה מיושב מה שמקשים על נוסח יהי רצון קודם תהלים עד מלאת שנותינו בהם שבעים שנה שאיך אומר נוסח זה איש שהוא כבר לאחר שבעים שנה, ולפי"ז א"ש שמרומז התירוץ בתיבת בהם דהיינו שיתחילו השבעים שנה לאחר שנעשה בן חמשים וזו שרמז בתיבת וחי בהם היינו חמשים שנה נוסף על השבעים: רל"ו] או יאמר שנאמר בזה כלפי דור האחרון שמתרבים המסיתים האומרים שא"א לחיות בעולם אם יקיימו מצות תורה הקדושה לזה הבטיחה התוה"ק עד סוף כל הדורות שעל ידי עשיית המצות לא יגרע פרנסתן אדרבה וחי בהם בזכות קיום המצות יושפע להם שפע הנצרך להם: רל"ז] או יאמר ויתישב דבפסוק ראשון אמר אני ה' אלקיכם ובפסוק שני רק אני ה' והוסיף אשר יעשה וגו' י"ל דגם הגדולים בתחלת שנותיהם אין מבינים עומק המצות וטעמיהם ומקיימים רק לפי שאני ה' אלקיכם המצווה אתכם אבל לבסוף משיגים שחיות האדם הם המצות וזו אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וסיים אני הי, והביא בספר ישמח משה בשם התניא שחיות המצות נכלל ברצונו ית' ממש בלי הבדל והוא רצונו ורצונו הוא והעושה מצוה דבוק בו ית' והיינו וחי בהם אני ה' עכ"ד. והוא מעין הפסוק (משלי ט"ז ט"ו) באור פני מלך חיים וכן (תהלים ל"ו) כי עמך מקור חיים כן הדבקים בתורה דבקים במקור החיות שהוא אני ה' והוא ואורייתא חד הוא: רל"ח) או יאמר וידוקדק תיבת אותם שהוא לכאורה כמיותר וגם לשון בהם שמשמעותו בתוכם וי"ל דבס' דגל מחנה אפרים (פ' אחרי) כתב שחכז"ל אמרו (יומא ע"ב ב') זכה נעשה לו סם חיים לא זכה נעשה לו סם המות ולזה אמר שיקיימו אותם לשמה וחי בהם שאז יהי' להמקיום סם חיים עכ"ד. ולפי"ז י"ל אשר יעשה אותם מלשון ובן הבקר אשר עשה דהיינו שיתקן המצות ויתן בהם חיות: רל"ט] או יאמר דידוע דמכל קיום מצוה נעשה לבוש המקפת להנשמה ורש"י וכן התרגום פירשו שכוונת הכתוב וחי בהם על חיי עולם הבא וא"ש לשון בהם שהנשמה מוקפת באותן המצות וצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם שנעשים ממצות שקיימו בעוה"ז: ר"מ] או יאמר שהכתוב בא ללמד שיעשה המצות בחיות ובזריזות דאל"כ אין כח להמצות לדחות את העבירה אשר נעשה בתגבורת חום והתאוה וזו באין מליץ יושר מול מגיד פשע דצריך ביאור תיבת מול אולם הכונה אפי' יש לו סניגור מ"מ אם עשה המצוה בלי חיות כישן גם המלאך הנברא ממצוה זו חלוש בכוחו כישן ואיני יכול לעמוד מול מגיד פשע שהוא מלא חיות שנברא מעבירה שנעשה בתגבורת היצר בחמימות ובכל כוחו וזו וחי בהם שיחי' בעת עוסקו במצות: רמ"א] ענין יונה הוא ללמד לאדם בהיותינו בגולה שהרבה נכשלים לפי שחושבים שאם