דרך ימה קלט

ז"ל אמרו שקיימו אבותינו התורה עד שלא ניתנה שהם הבינו שממש חיות הנשמה תלוי בקיום תרי"ג מצות וכמו שהנצרך לחיי הגוף אין נצרך לצווי לעשות אותם כן המשיגים שחיות הנשמה תלוי בקיום המצות קיימו בלא צווי ולזה בא המצוה שגם אלו המשיגים כן לאחר שנצטוינו מפיו ית' לקיימם צריכין לקיימן רק בשביל שצונו הבורא ב"ה עליהם, וז"כ הפסוק סוף קהלת סוף דבר הכל נשמע שמבינים בשכלם שצריכין לקיימם אף עפ"י כן צריכין לקיימם לפי שאלקים ירא ואת מצותיו דייקא שמור לפי שהוא ית' צוה לקיימם ונתן טעם למה הוצרך להזהיר על זה לפי כי זה כל האדם שמבינים בשכלם שקיום התורה היא זה כל האדם והי' מקיימים אותם גם בלא צווי לזה הזהיר לקיימם רק לפי שנצטוו מפיו ית' לקיומם וזו ושמרתם את חקתי לפי שאני חקקתי חקים אלו ואת משפטי לפי שאני צויתי לקיימם ונצרך לאזהרה זו לפי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אדם השלם כמו האדם הגדול בענקים מבין שכל חיות הנשמה תלוי בהם והי' מקיימים אותם בלי צוי לכך הוצרך לאזהרה שיקיימו אותם רק מפני שהוא ית' צוה לקיימם: רל"א] או יאמר שיתן חיות בהמצות להיות עולים למעלה מהשמים כדרשתם ז"ל (פסחים נ') על הפסוק (תהלים נ"ז) כי גדול מעל שמים חסדיך וכתיב שם ק"ח כי גדול עד שמים חסדך ותירצו כאן בעושין לשמה וכאן בעושין שלא לשמה ומצות שלא נעשו בדחילו ורחימו אין להם כח לעלות למעלה מהשמים ויראה ואהבה הם הכנפים שבהן פורחת לעילא. וזו וחי בהם שצריך ליתן בהם חיות שלא ישאר המצוה למטה: רל"ב] או יאמר דאונקלס תרגם לחיי עלמא, ויובן דשל"ה הק' כתב שיעשה המצוה בשמחה ובזריזות והיינו שיתענג בעשיית מצוה ויטעם בהם טעם מעין עוה"ב ע"ד שאמרו חכז"ל (ברכות י"ז) עולמך תראה בחייך, וזו וחי בהם שיעשה אותם על דרך זה שיטעם בעוה"ז טעם מעין עוה"ב: רל"ג] או יאמר שלא יעשה רק לקיים צווי הבורא ב"ה כעבודת עבד לרבו אלא שיכיר וידע כי כל חיותו רק בהם וככתוב כי הוא חייך ואורך ימיך, ומעולם אין צריך לצוות שיאכל וישתה מאחר שמבין כי זה נצרך לחיותו כן יבין וירגיש בעשיית המצות שהם חיותו ואז יעשה בשמחה ובזריזות כפי' של"ה הקדוש שיתענג מעשיית המצוה וכעין מאמרם ז"ל באבר חי. ויומתק על פי שפירש בס' פני מבין אומרו האדם והוא על דרך מאמרם ז"ל בשבועות האדם פרט לאנוס ולפי דברינו שלא יעשה אותן כמוכרח לעשותן רק ברצון: רל"ד] או יאמר שאם עושה אותן בפועל ידועה לכל שחי בהם ומשמיענו שגם אם לא יעלה בידו לעשותם בפועל רק שישמור ויצפה לעשותם אני ה' נאמן לשלם שכר שיחי' בהם: רל"ה] או יאמר עפ"י שפרשתי בספרי דבר המלוכה אות תי"ד בתהלים צ' ימי שנותינו בהם שבעים שנה וצריך ביאור דתיבת בהם לכאורה כמיותר, וי"ל דבס' תורת משה פ' משפטים עה"פ כסף ישקול כתב ראוי' לכל ישראל אם אין החטא גורם לחיות לכל הפחות מאה ועשרים שנה כדכתיב והי' ימיו מאה ועשרים שנה, וזה שכתוב ימי שנותינו שבעים שנה היינו אחר שנכנס לבית הספר בן עשר