דרך ימה יד

לדבר דברי תנתומים וכמו שקרה לרעי איוב כשראו אותו במעמדו נאמר שם וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקומו אליפז התמני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדיו לבא לנוד לו לנחמו וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירוהו וישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעילו ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דובר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד וז"ש (ירמי' ל') כי כה אמר ה' אנוש לשברך נחלה מכתך אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת איוב הכותיך מוסר אכזרי על רוב עונך עצמו חטאתיך הכוונה כנ"ל שתהי' מכתך כ"כ גדולה עד שאין דן דינך למזור ר"ל שיוכר לעין כל שאין זה לרפואת תעלה לך להעלות ארוכה ולכפר על נפשך כיון שהוא כ"כ גדולה ועי"ז כל מאהביך ישכחוך ולא ידרשו אותך לנחמך ונתן טעה לזה כי מכת אויב הכותיך מוסר אכזרי וגו' ואמר ע"ז מה תזעק על שברך כי אנוש מכתך הלא את עצמך היית בעוכרך לכן שאו קנה על רוב עונך: והנה ההפרש הג' בין הרעות הנ"ל כשהיא לא תבא רק דרך עונש וגמול ידיו אז כשיושלם שיעור ומדת עונשו אז יניח בשלוה וישקוט בטח אבל כשהוא לעורר אם לא יקוץ משינתו ולא יתעורר אז יחליף ה' וישלח ידו פעם אחר פעם עד ישים אל לבו לשוב מדרכו הרעה וזו כוונת הנביא אשר נתעוררו רחמי לבו על אנשי דורו מגודל ומרוב הפורעניות אשר ראו עיניו משמשין ובאים עליהם לכך אמר מעי מעי אוחילה וגו' שבר על שבר נקרא ר"ל ידעתי כי יבאו שבר על שבר ומהיכן ידע הדבר ביאר שדדה כל הארץ ר"ל אף אשר לא נגעה בו יד ה' נשדד מפחד לבבו ממראה עיניו כי פתאום שדדו אהלי רגע יריעת זהו למופת כי הפרענות אינו להתם חטאת רק לעורר לכך אם לא יעזוב רשע דרכו שבר על שבר יחדיו ידבקו: אחי ורעי כן קרה לנו בעוה"ר וכך עלתה לנו בימינו כי פתאום שלח ה' מגפותיו וידו נטוי' במכות אכזרי בשבר על שבר כי זה שלש שנים ראו עינינו מוסר ה' עד שנשתנו סדרי בראשית כי ירד רע בשנה ההיא לרוב יושבי העולם וחלו בהם חלאים משונים אי אפשר שנמשכו למנהגו של עולם אבל כל משכיל צריך להודות כי אצבע אלקים היא והמות עלה בחלונינו ונהפך העולם בשנה ההיא יותר ממה שנהפך ונתחלף בזמן קודם במאתים שנה וקרה בכמה מקומות כמו שקרה לדתן ולאבירם שכמה אנשים תמו ונכרתו ונשכח זכרם כאשר ראינו בעינינו ובאזנינו שמענו כי אלו נפלו כדומן על פני האדמה ואלו שכבו בחוצות ויתעלפו, ובשנה זו עוד ידו נטוי' עלינו להביא עלינו תלאות רבות רוב עצירת גשמים עד כי נהפך לשדון בחרבוני קיץ והארץ לא נתנה יבולה והשמים לא יערפו טל ומטר והיוקר גובר והאביונים דלו מאד עד כי חדלו להחיות נפשם ונפשות טפם בלחם צר גם קציני העם לא נמלטו ולא הצליחו במעשה ידיהם וכן דרשו חכז"ל במ"ר עה"פ יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשי ידיך כשהגשמים יורדין בעתם הברכה מצוי' גם במשא ומתן וההיפוך בהיפוך כאשר ראינו בעינינו בשנה זו ומי יודע בימי החורף המשמשין ובאין עד כמה יכבד הרעב ח"ו ומלבד זה רוב השריפות ר"ל אשר הי' בשנה זו הן אשר ירדה מן השמים והן ע"י בני אדם ואכלה הון