דרך ימה יג

כי ע"י הברכה אם ישמעו בקול ה' והקללה אם לא ישמעו יוכר לעיני כל כי יד ה' עשתה כל זאת להדיחם בכל גוים ואיננו דרך מקרה שהרי כל זמן שהי' שומעים לקול ה' באה אליהם הברכה ומעת שסרו ממצותיו ית"ש הקללה עי"ז ושבת עד ה' וזו שאמר אשר הדיחך ה' שמה ר"ל ע"י הנ"ל תכיר כי ה' הדיחך ולא במקרה עי"ז ושבת ובדרכינו יובן הכתוב בפרשה תבא באמרו והי' כאשר שש ה' עליכם להטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש ה' עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה וצ"ב הדמיון כאשר שש כן ישיש וגם ח"ו לומר כן על מקור הטוב שישיש להרע לבניו והלא הכתוב אומר עמו אנכי בצרה (תהלים צ"א) אכן לדרכינו הכוונה בזה כאשר שש ה' להטיב ולהרבות אתכם בזה עצמו ישיש ה' בעת ההוא שהוא להאביד ולהשמיד אתכם כי נסחתם מעל האדמה ר"ל בזה תקבלו שיעור העונש שהי' ראוי' להאביד ולהשמיד להגדיל העונש כפי הראוי' להמעשים אכן מגודל הטוב אשר הי' בידכם מאז ומקדם בהיותכם על אדמתכם תהי' הנסיחה משם בערך שיעור הצער וההאבדה והשמדה לכך ישיש ה' גם בפעם ההוא: אמנם כל ההתעוררות הלזו מזכרון הטוב אשר הי' לנו מימי קדם הי' בימים הראשונים מלבד בני הדור ההוא אשר ידעו וראו כל הטוב ההוא אף גם הבאים אחריהם בכמה דורות שמעו מאביהם אשר הגידו לאמר להם מאשר ראו עיניהם והי' נותנים אמון לדבריהם א"כ הי' די בהצער והיגון הזה לעורר לבם ורוחם לשוב בתשובה כאשר ישימו לבם להבין במעמדם ושינוי תהלוכותיהם אכן עתה כי בעוה"ר נתרבו הדורות מאז אשר גלינו מארצינו ואין עוד זכר בעם מכל הטוב אשר הי' בידינו ואין המון עם מרגישים גודל הנפילה וכבר הורגלו מעת לידתם להחיות נפשם בעמל וצער א"כ אין הצער די לעורר נפשינו בקרבינו לשוב ולשמוע בקול ה' לכך הוכרח הקב"ה לחדש עלינו רעות רבות בעוה"ר חדשים מקרוב באו וכמאמר חכז"ל (סוטה מ"ט) אין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו והוא רק לעורר רוחינו בקרבינו וכן צעק הנביא (ירמי' סי' ד') באמרו מעי מעי אוחילה קירות לבי הומה לי וגו' שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאום והכוונה דהנה יש שני מיני פורענות הבאים מיד ה' על עוברי רצונו האחד דרך עונש להתם חטאיו לכפר על רוב עונותיו והב' לעורר לב העם להסיר רוע מעללם ולשוב מדרכם הרעה והחילוק ביניהם עפ"י המבואר במדרש (תהלים ו') עה"פ ה' אל באפך תוכיחני משל למלך שכעס על בנו והיתה לפניו אבן גדולה ונשבע המלך שהוא זורקה בו אמר המלך אם אני זורקה בו עוד אין לו חיים מה עשה המלך כתתה ועשאה צרורות קטנות והי' זורקה בו אחת אחת נמצא לא הזיק את בנו ולא ביטל את גזירתו מבואר שאין הקב"ה שולח ידו בפעם אחת במכת אכזרי רק מחלקו לחלקים קטנים למען לא ישכב לעפר ויהי לו כח לסבול אותם: וזה הכוונה יסור יסרני ולמות לא נתנני והוא רחום בדין אכן כשהי' לעורר לבב אנוש אז ישלח ה' ידו פתאום להגדיל המכאוב ומכתו תהי' אנושה למען יחם לבבו בקרבו ויפשפש במעשיו ומזה יוצא עוד הפרש ביניהם והוא אם מכתו אנושה כל הרואה כלות עיניו וכל השומע תצלנה אזניו מגודל השבר כל אוהביו ורעיו מנגד נגעו יעמודו ואין בפיהם מילה